ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בשלוש קדושות נתעטר יום העצמאות: בקדושת מצוות יישוב הארץ, שמתקיימת על ידי החלת הריבונות הישראלית על הארץ; בקדושת התקיימות דברי הנביאים בחזרת עם ישראל לארצו - ויש בזה קידוש השם גדול לעיני העמים; ובקדושת הצלת ישראל מיד צורריהם.
ולכן, למרות כל החולשות והמעשים הרעים שלעתים נעשים על ידי שרים וראשי ממשלות, השמחה וההודאה שלנו על יום העצמאות שרירה וקיימת, שכן כל שלוש הקדושות שביום העצמאות נשארו במקומן.
מצוות יום העצמאות
מצווה לקבוע יום טוב לשמחה והודאה לה' ביום שנעשית לישראל תשועה. ועל סמך זה קבעו חכמים את פורים וחנוכה כימים טובים לדורות. וביאר החת"ם סופר (יו"ד סו"ס רלג, ואו"ח רח) שכיוון שמצווה זו נלמדת בקל וחומר, היא נחשבת כמצווה מן התורה. אלא שמן התורה אין הדרכה מפורטת כיצד לעשות יום טוב, וכל שעושה בהם איזה זכר לתשועה יוצא ידי המצווה מן התורה. וחכמים הם שקבעו לקרוא את המגילה ולעשות משתה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים בפורים, ולהדליק נרות בחנוכה.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
418 - בין שבועות לעצרת
419 - חוגגים יום עצמאות – מהמנגל ועד בית המדרש
420 - צביון נכון ליום השואה
טען עוד
וכך כתב הגאון הגדול רבי משולם ראטה: "הנה אין ספק שהיום ההוא (ה' אייר), שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת (שהם נבחרי רוב הציבור) ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצווה לעשותו שמחה ויום טוב ולומר הלל" (שו"ת קול מבשר ח"א כא).
מצוות אמירת הלל ביום העצמאות
מצווה לומר הלל בימים מיוחדים כדי להודות ולהלל לה' על הניסים שעשה עמנו, וכפי שתיקנו לומר הלל בימות החנוכה. וכן אמרו חכמים (פסחים קיז, א) שלאחר נס קריעת ים סוף, "נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהיו אומרים הלל על כל פרק ופרק וכל צרה וצרה שלא תבוא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן". ופירש רש"י שעל פי זה תיקנו חכמים בימי הבית השני לומר הלל בחנוכה.
ואם כן יוצא שעלינו לומר הלל על הנס שעשה ה' לנו ביום העצמאות, שבו ניצלנו מהצרה הגדולה ביותר, מצרת הגלות והשעבוד לזרים, שגרמה לכל הגזירות והרציחות האיומות במשך אלפיים שנה.
ומי שמתנכרים לכך כופרים בטובתו של ה' ומונעים טובה מישראל ומרחיקים את הגאולה, כפי שהיה בימי חזקיהו שלא אמר שירה על הצלתו, ועל כן לא זכה להביא גאולה לישראל בימיו (סנהדרין צד, א).
אלא שנחלקו רבני הדור בשאלה, האם אומרים ביום העצמאות הלל עם ברכה או בלי ברכה.
לדברי הרב עובדיה הדאיה זצ"ל (ישכיל עבדי ח"ו או"ח י) יש לאומרו בלא ברכה. וכן סברו הרב הראשי ר' אברהם שפירא זצ"ל, והרב שאול ישראלי זצ"ל, הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל והראשל"צ הרב עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ו או"ח מא).
ולעומתם, דעת הרב משולם ראטה זצ"ל (קול מבשר א, כא) לומר הלל עם ברכה. וכן הייתה דעת הרב זווין זצ"ל, ולכך נטו הרבנים הראשיים הרב הרצוג זצ"ל והרב עוזיאל זצ"ל לאחר הקמת המדינה, אלא שמפני התנגדויות שונות נמנעו מכך. לאחר הניצחונות במלחמת ששת הימים ויום הכיפורים, החליטה מועצת הרבנות בראשות הרב שלמה גורן זצ"ל לומר הלל עם ברכה. ומו"ר הרצי"ה קוק שמח על כך מאוד.
מה ראוי לעשות ביום העצמאות
בנוסף לתפילת ההודאה וסעודת הודאה, ישנן ארבע מדרגות בחוגגי יום העצמאות.
המדרגה התחתונה היא מדרגתם של מי שיוצאים לגינות לצלות בשר על האש. ואף שאין במעשיהם תוכן רוחני, אם הם שמחים בישועת ה' על עמו - יש לסעודתם ערך של סעודת מצווה.
במדרגה השנייה עומדים מי שיוצאים לסיורים במקומות שבהם ניכר בניינה של מדינת ישראל, כמו מפעלים לאומיים, מוזיאונים לתולדות היישוב ומחנות צה"ל.
המדרגה השלישית היא מדרגתם של מי שיוצאים לסייר ביישובי יהודה ושומרון, לראות בהמשך מפעל יישוב הארץ, ולברך על היישובים שממשיכים לגדול ברכת "מציב גבול אלמנה". וכל יישוב שכבר ביקרו בו פעם, למרות שעברו שלושים יום מהביקור הקודם, נוהגים שלא לברך. אבל אם בינתיים נבנו ביישוב עוד בתים - יש לברך.
והמדרגה העליונה היא מדרגתם של מי שלומדים ביום זה תורה בנושאים הקשורים למצוות יישוב הארץ, המצווה לשרת בצבא כדי להגן על העם והארץ, ובענייני כלל ישראל והגאולה. ויחד עם זה עורכים סעודת מצווה שיש בה הודאה ושמחה על הישועה שזכינו לה בהקמת מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות.
בתוך כך, אזמין את הקוראים שעולים ללב השומרון להשתתף בשיעורי התורה שיתקיימו בישיבת הר ברכה מהבוקר ועד הצהריים, וכך יזכו למעלה השלישית והרביעית כאחד.
מעלת היישובים ביהודה ושומרון
שאלה: במה עדיפים היישובים ביהודה ושומרון, שיש מצווה מיוחדת לעלות אליהם למגורים ולביקורים?
תשובה: בשלושה דברים. א) שהם נמצאים בלבה ועיקרה של הארץ, וכפי שאמר ה' ליצחק אבינו בעת שנאלץ לעזוב את מרכז הארץ (יהודה) מפני הרעב: "גור בארץ הזאת" - שאף שארץ פלישתים פחות מקודשת, מכל מקום גם היא נחשבת ארץ ישראל. וכפי שכתב רש"י: "ויזרע יצחק בארץ ההיא – אף על פי שאינה חשובה כארץ ישראל עצמה" (בראשית כו, יב).
ב) מצוות יישוב הארץ שתהיה הארץ בידינו ולא ביד אומה אחרת, ולכן מצווה גדולה יותר להתיישב במקומות שיש עליהם איום שיימסרו חלילה לאומה אחרת.
ג) חיזוקם של יישובי יהודה ושומרון יכול למנוע את הסכנה הקיומית החמורה ביותר למדינת ישראל - סכנת הקמת מדינה ערבית נוספת ביהודה ושומרון. שכן אם חס ושלום תקום מדינה כזו, מגמתה העיקרית תהיה להביא לחורבנה של מדינת ישראל. בכספי עתק שהאו"ם ומדינות ערב יקצו לכך, יביאו ליהודה ושומרון חמישה מיליון פליטים ערבים מכל ארצות ערב, ויאיימו על כל ערי ישראל ברקטות ובשאר מרעין בישין עד שהחיים ייהפכו לבלתי נסבלים, ומרבית תומכי ה"שלום" כיום ירדו למדינות אחרות.
מצוות יישוב הארץ תלויה במצוות פרו ורבו
גדולה מצוות פרו ורבו, שעל ידה עם ישראל נוחל את הארץ הקדושה. וכפי שנאמר לאברהם אבינו: "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם. ושמתי את זרעך כעפר הארץ, אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ – גם זרעך יימנה" (בראשית יג, טו טז).
וכן נאמר לאחר ניסיון העקדה: "כי ברך אברכך וְהַרְבָּה אַרְבֶּה את זרעך ככוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים ויירש זרעך את שער אויביו" (בראשית כב, יז).
וכן נאמר ליצחק אבינו: "והרביתי את זרעך ככוכבי השמיים, ונתתי לזרעך את כל הארצות האל, והתברכו בזרעך כל גויי הארץ" (בראשית כו, ד).
וכן נאמר ליעקב אבינו: "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך" (בראשית כח, יג יד).
חיסרון בפרייה ורבייה מונע את קיום ההבטחה האלוקית
כשעמדו ישראל להיכנס לארץ, למרות שגם עבר הירדן המזרחי הוא חלק מארץ ישראל, ההדרכה האלוקית הייתה שינחלו את עבר הירדן המערבי בלבד, כמבואר בפרשת מסעי. וזאת משום שלא היו מספיק אנשים לנחול כראוי גם את עבר הירדן המזרחי. לפיכך הייתה התוכנית שינחלו תחילה את עיקר הארץ, ורק לאחר שיתרבו, ינחלו גם את עבר הירדן המזרחי (עיין רמב"ן במדבר כא, כא).
כיוצא בזה נאמר בעניין הורשת גויי הארץ: "לא אגרשנו מפניך בשנה אחת, פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה. מעט מעט אגרשנו מפניך, עד אשר תפרה ונחלת את הארץ. וְשַׁתִּי את גבולך מים סוף ועד ים פלישתים וממדבר עד הנהר, כי אתן בידכם את יושבי הארץ וגרשתמו מפניך" (שמות כג, כט לא).
והמחיר על כך שלא היו מספיק יהודים ליישב את כל הארץ - שנותרו בה אויבים, והתקיים בהם מה שנאמר: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם, והיה אשר תותירו מהם לְשִׂכִּים בעיניכם ולצנינים בצדיכם, וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה" (במדבר לג, נה).
וכן בימינו
כאז כן היום. העובדה שמספר היהודים בארץ הוא רק שישה מיליון ולא שנים עשר מיליון, היא שמביאה עלינו את התביעות הערביות המאיימות על קיומה של מדינת ישראל.
אם לכל משפחה יהודית מעת קום המדינה היה עוד ילד, היו היום בישראל עוד חמישה מיליון יהודים. אם עוד כמה מאות אלפים יהודים היו מספיקים לעלות לארץ לפני השואה, היינו היום יותר משנים עשר מיליון בארץ.
ביקורת על מנהיגי הציבור וראש אכ"א
היה ראוי שראשי המדינה יעסקו מעט בעידוד הילודה בישראל, וידברו בשבחן של הנשים שזוכות להקים משפחות ברוכות ילדים. מדוע בין 14 הנשים שנבחרו להדליק את המשואות ביום העצמאות לא נבחרה אף אם למשפחה ברוכה בילדים? האם אין זה הישג נשי שראוי להעלותו על נס?
היה ראוי שראש אכ"א, האלופה ברביבאי, תקדיש כמה שעות בשנה לביקורי עידוד בבתי משפחות ברוכות בילדים, כדי לנשק את האמהות היקרות שמגדלות את הדור הבא של החיילים. לא מספיק לקטר על החוסר בכוח אדם בצה"ל, צריך להביע תודה והוקרה לאימהות היקרות שמגדלות משפחות לתפארת העם והארץ.
יהי רצון שיתקיימו בנו דברי הנבואה: "עוד זאת אידרש לבית ישראל לעשות להם, ארבה אותם כצאן אדם. כצאן קדשים, כצאן ירושלים במועדיה, כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם, וידעו כי אני ה'" (יחזקאל לו, לז לח).
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
