ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
תשובה:
אמנם נכון הוא שההלכה אומרת שרב שמחל על כבודו - כבודו מחול. לפי זה לכאורה אם המורים מוחלים על כבודם, כבודם מחול, ולא חייבים לכבדם. אבל מכאן ועד התלוצצות, עקיצות על חשבונם, המרחק גדול.
הכבוד שאנו נותנים למורה, לרב, הוא מפני התורה שהוא למד. לא רק אותו אנו מכבדים, אלא זהו כבוד התורה בעצמה. ואם אמנם רב שמחל על כבודו - כבודו מחול, ואם אז לא יכבדו אותו, לא יעברו על איסור, אבל מבחינתנו, למה שאנו נמעט בכבודו? הרי רוצים אנו בכבודה של תורה ובכבודם של תלמידי-חכמים. וכל שכן שאין מקום לפגיעה בכבודם, אפילו בדרך של היתול בלבד, כי זה אסור לעשות, אפילו למי שמחל על כבודו.
אמנם אמרו חכמים שחייב אדם להתבסם בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. ומכאן המקור לשמחה המיוחדת בפורים, שמחה יתרה, שמחה משוחררת, מתחפשים ומתבדחים. אבל המגמה של השמחה בפורים היא דוקא לאחד ולקשר בין איש לרעהו, בין תלמידים לרבותיהם, ולכן הייתי ממליץ להשתמש בשמחה היתרה של פורים, בשמחה המיוחדת שיש בה התפרקות ממעצורים הקיימים בכל השנה ולשחרר, לא את התכונות האפלות הקנטרניות שכבושות בצדק, אלא לשחרר את הכוחות הפנימיים החיובים ולתת להם להתגלות; לתת לכוחות האהבה והחיבה החבויים בלב לצאת ולהתגלות; לגלות את אהבת הרעים הכמוסה בלב; להרבות בכבודם של תלמידי-חכמים ובכבודם של הורים ומורים.
בפורים אפשר לסלק כל מיני מתחים מלאכותיים שנוצרו בין חברים ובין תלמידים לרבותיהם. השמחה של פורים, ההתפרקות ממעצורים שבאה מתוך השמחה כשהיא נכונה, יכולה לפתוח פתח ליחסים חדשים טובים יותר. וזו אכן המטרה של השמחה.
אם יש ביקורת על מורים ומחפשים דרך לומר זאת, לא זו הדרך לנצל את אווירת הפורים. יש לעשות זאת בכבוד ובזהירות ובצנעה בדרך של שאילתא לבירור ובימים אחרים, באווירה רצינית. ימי הפורים אינם הזמן לחיסול חשבונות ולהחזרת חובות כביכול. אין ימי פורים הזמן להחזיר את החשבונות, ולא למחול על חובות ולפתוח דף חדש יותר טוב. בטוחני שאלו שיאמצו את הדרך הזו לא יצטערו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
