ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
תשובה:
אמנם נכון הוא שההלכה אומרת שרב שמחל על כבודו - כבודו מחול. לפי זה לכאורה אם המורים מוחלים על כבודם, כבודם מחול, ולא חייבים לכבדם. אבל מכאן ועד התלוצצות, עקיצות על חשבונם, המרחק גדול.
הכבוד שאנו נותנים למורה, לרב, הוא מפני התורה שהוא למד. לא רק אותו אנו מכבדים, אלא זהו כבוד התורה בעצמה. ואם אמנם רב שמחל על כבודו - כבודו מחול, ואם אז לא יכבדו אותו, לא יעברו על איסור, אבל מבחינתנו, למה שאנו נמעט בכבודו? הרי רוצים אנו בכבודה של תורה ובכבודם של תלמידי-חכמים. וכל שכן שאין מקום לפגיעה בכבודם, אפילו בדרך של היתול בלבד, כי זה אסור לעשות, אפילו למי שמחל על כבודו.
אמנם אמרו חכמים שחייב אדם להתבסם בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. ומכאן המקור לשמחה המיוחדת בפורים, שמחה יתרה, שמחה משוחררת, מתחפשים ומתבדחים. אבל המגמה של השמחה בפורים היא דוקא לאחד ולקשר בין איש לרעהו, בין תלמידים לרבותיהם, ולכן הייתי ממליץ להשתמש בשמחה היתרה של פורים, בשמחה המיוחדת שיש בה התפרקות ממעצורים הקיימים בכל השנה ולשחרר, לא את התכונות האפלות הקנטרניות שכבושות בצדק, אלא לשחרר את הכוחות הפנימיים החיובים ולתת להם להתגלות; לתת לכוחות האהבה והחיבה החבויים בלב לצאת ולהתגלות; לגלות את אהבת הרעים הכמוסה בלב; להרבות בכבודם של תלמידי-חכמים ובכבודם של הורים ומורים.
בפורים אפשר לסלק כל מיני מתחים מלאכותיים שנוצרו בין חברים ובין תלמידים לרבותיהם. השמחה של פורים, ההתפרקות ממעצורים שבאה מתוך השמחה כשהיא נכונה, יכולה לפתוח פתח ליחסים חדשים טובים יותר. וזו אכן המטרה של השמחה.
אם יש ביקורת על מורים ומחפשים דרך לומר זאת, לא זו הדרך לנצל את אווירת הפורים. יש לעשות זאת בכבוד ובזהירות ובצנעה בדרך של שאילתא לבירור ובימים אחרים, באווירה רצינית. ימי הפורים אינם הזמן לחיסול חשבונות ולהחזרת חובות כביכול. אין ימי פורים הזמן להחזיר את החשבונות, ולא למחול על חובות ולפתוח דף חדש יותר טוב. בטוחני שאלו שיאמצו את הדרך הזו לא יצטערו.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
