ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
רצף פיגועים קשים מטלטל את העם היושב בציון. מחבלים מתאבדים מפוצצים את עצמם בזה אחר זה באוטובוסים ובשווקים ברחבי הארץ, כשהם גובים מחיר כבד של המוני הרוגים הי"ד.
היו אלה הימים שאחרי יישום הסכמי אוסלו ב', כשמדינת ישראל נסוגה מערי יהודה ושומרון, והעם נחלק לשניים. אלה אמרו ההרוגים הם 'קרבנות השלום', ואילו הצד השני זעק שזוהי התוצאה המרה של הפקרת חבלי ארצנו לידי מרצחים.
והנה, לפתע נשמע קול צלול ומפתיע מהרבי מגור, בעל ה'פני מנחם' זיע"א, שבחר לצטט את דבריו של חסיד גור, הלא הוא גדול הדור בפולין בתקופת השואה, הגאון המופלא רבי מנחם זמבה הי"ד, שהתבטא בנוגע לתוכנית החלוקה של ארץ למדינה יהודית ומדינה ערבית:
"יש לנו ספר תורה קדוש אשר נאמר עליו 'תורת ה' תמימה', ואם חסרה אות אחת הרי זהו פסול מקדושתו, יש לנו גם ארץ קדושה אשר גם עליה נאמר כי קדושתה היא כשכל ישראל עליה... אנחנו שומרי התורה וחרדים על דבר ה'... מוסרים את נפשנו על כל אות ואות ועל כל מנהג שבישראל – בשום אופן לא נוכל להסכים לוותר אפילו על צעד ושעל אחד מארצנו הקדושה" (חידושי הגרמ"ז נד).
בשבוע הבא, נציין את יום ירושלים, ולמעשה את כל ניסי מלחמת ששת הימים, בה זכינו לשוב לרבים מחבלי ארצנו הקדושה. אך מלחמה זו גם פתחה פתח לדיון ציבורי בנוגע לחשיבות האחיזה והישיבה בכל חבלי ארצנו.
וכאן המקום להביא שדבריו של רבי מנחם זמבה הי"ד, מבוססים על פרשת בהר.
נצטווינו בפרשה על היובל והשמיטה ומצוות רבות נוספות. מצוות אלו לא נהגו בפועל ברוב תולדות ישראל, מפני שיש בהם גדר הלכתי מיוחד, כפי שפוסק הרמב"ם (שמיטה ויובל י, ח -ט) "משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות, שנאמר: וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, בזמן שכל יושביה עליה, והוא שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט אלא כולן יושבים כתקנן...
ובזמן שהיובל נוהג - נוהג דין עבד עברי, ודין בתי ערי חומה, ודין שדה חרמים ודין שדה אחוזה, ומקבלין גר תושב ונוהגת שביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מן התורה, ובזמן שאין היובל נוהג - אינו נוהג אחד מכל אלו חוץ משביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מדבריהם...".
למעשה, רשימת המצוות שהרמב"ם מביא כאן הם המצוות שבפרשת בהר, והוא מלמד אותנו שהם תלויים בכך שכל שבט ושבט ישב בנחלה שלו. וכאן אפשר לשאול – מדוע? מה הקשר בין ישיבת השבטים כל אחד ואחד בנחלתו, לציווי לקיים את רשימת המצוות הזו? ולמה כל המצוות הללו תלויות ביובל?
והתשובה, כפי שביאר ספר הכוזרי ב'משל הכרם', שכפי שלכרם ענבים יש קרקע המתאימה לגידול ענבים, ואם ישתלו את הגפנים באדמה זו הכרם יצליח הרבה יותר מהגפנים שצומחות בקרקע לא מתאימה. כך לעם ישראל יש מבחינה רוחנית את הקרקע המתאימה לו, וזוהי ארץ ישראל, ולכן כשעם ישראל נמצא בארץ ישראל, הוא גדל הרבה יותר מבחינה רוחנית.
ומצאנו במקורות שונים, שכשם שזהו העניין בנוגע לעם ישראל בארץ ישראל באופן כללי, כך גם לכל שבט ושבט בעם ישראל יש גוון רוחני מיוחד משלו, ולכן גם לכל שבט יש אזור מיוחד בארץ שמתאים לו, ולפיכך רק כשהעם כולו יושב מסודר לשבטיו בנחלות המיועדות לכל שבט, הוא מוציא לפועל את קומתו הרוחנית בשלמות, ומצווה בכל תרי"ג המצוות.
וזהו עניינה של מצוות היובל, שכל בני העם שבים לנחלת אבותיהם, כי באמת לא רק כל שבט ושבט מביא גוון רוחני ייחודי, אלא אפילו כל משפחה וכל אחד מביא נקודה רוחנית מיוחדת כחלק מהעניין הרוחני של כלל העם, ולכן גם כל יהודי צריך לגור דווקא בנחלת אבותיו, כי רק אז יוציא כל אחד מהעם את קומתו הרוחנית בשלימות, והעם יוציא את כוחו הרוחני בשלימות.
לכן ביובל גם כולם הופכים לבני חורין, כי רק בן חורין יכול להוציא את כוחותיו הרוחניים הייחודיים בשלמות, ללא ביטול לקול הרוחני של איש אחר, וביובל כולם מוציאים את כוחם הרוחני בשלימות. וזה בדיוק מה שפסק הרמב"ם: "וקראת דרור בארץ לכל יושביה", הדרור תלוי בארץ, ותלוי בכך שהעם כולו יושב בכל חלקי הארץ בשלימות.
ואלו דבריהם הקדושים של רבי מנחם זמבה הי"ד והרבי הפני מנחם זיע"א, ששלמות הארץ, שלמות העם ושלמות התורה שזורים זה בזה, כי רק כשנהיה שלמים בארץ, יופיע העם את כוחו הרוחני בשלימות, וממילא התורה תופיע במלוא זוהרה בכל תרי"ג מצוותיה.
ויהי רצון שנזכה לשוב לכל חבלי ארצנו בשלימות, ושנשוב כולנו – כל העם וכל פרטיו - בתשובה שלימה, ומתוך כך נזכה לשיבת התורה בשלימות, "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
