ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
רצף פיגועים קשים מטלטל את העם היושב בציון. מחבלים מתאבדים מפוצצים את עצמם בזה אחר זה באוטובוסים ובשווקים ברחבי הארץ, כשהם גובים מחיר כבד של המוני הרוגים הי"ד.
היו אלה הימים שאחרי יישום הסכמי אוסלו ב', כשמדינת ישראל נסוגה מערי יהודה ושומרון, והעם נחלק לשניים. אלה אמרו ההרוגים הם 'קרבנות השלום', ואילו הצד השני זעק שזוהי התוצאה המרה של הפקרת חבלי ארצנו לידי מרצחים.
והנה, לפתע נשמע קול צלול ומפתיע מהרבי מגור, בעל ה'פני מנחם' זיע"א, שבחר לצטט את דבריו של חסיד גור, הלא הוא גדול הדור בפולין בתקופת השואה, הגאון המופלא רבי מנחם זמבה הי"ד, שהתבטא בנוגע לתוכנית החלוקה של ארץ למדינה יהודית ומדינה ערבית:
"יש לנו ספר תורה קדוש אשר נאמר עליו 'תורת ה' תמימה', ואם חסרה אות אחת הרי זהו פסול מקדושתו, יש לנו גם ארץ קדושה אשר גם עליה נאמר כי קדושתה היא כשכל ישראל עליה... אנחנו שומרי התורה וחרדים על דבר ה'... מוסרים את נפשנו על כל אות ואות ועל כל מנהג שבישראל – בשום אופן לא נוכל להסכים לוותר אפילו על צעד ושעל אחד מארצנו הקדושה" (חידושי הגרמ"ז נד).
בשבוע הבא, נציין את יום ירושלים, ולמעשה את כל ניסי מלחמת ששת הימים, בה זכינו לשוב לרבים מחבלי ארצנו הקדושה. אך מלחמה זו גם פתחה פתח לדיון ציבורי בנוגע לחשיבות האחיזה והישיבה בכל חבלי ארצנו.
וכאן המקום להביא שדבריו של רבי מנחם זמבה הי"ד, מבוססים על פרשת בהר.
נצטווינו בפרשה על היובל והשמיטה ומצוות רבות נוספות. מצוות אלו לא נהגו בפועל ברוב תולדות ישראל, מפני שיש בהם גדר הלכתי מיוחד, כפי שפוסק הרמב"ם (שמיטה ויובל י, ח -ט) "משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות, שנאמר: וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, בזמן שכל יושביה עליה, והוא שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט אלא כולן יושבים כתקנן...
ובזמן שהיובל נוהג - נוהג דין עבד עברי, ודין בתי ערי חומה, ודין שדה חרמים ודין שדה אחוזה, ומקבלין גר תושב ונוהגת שביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מן התורה, ובזמן שאין היובל נוהג - אינו נוהג אחד מכל אלו חוץ משביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מדבריהם...".
למעשה, רשימת המצוות שהרמב"ם מביא כאן הם המצוות שבפרשת בהר, והוא מלמד אותנו שהם תלויים בכך שכל שבט ושבט ישב בנחלה שלו. וכאן אפשר לשאול – מדוע? מה הקשר בין ישיבת השבטים כל אחד ואחד בנחלתו, לציווי לקיים את רשימת המצוות הזו? ולמה כל המצוות הללו תלויות ביובל?
והתשובה, כפי שביאר ספר הכוזרי ב'משל הכרם', שכפי שלכרם ענבים יש קרקע המתאימה לגידול ענבים, ואם ישתלו את הגפנים באדמה זו הכרם יצליח הרבה יותר מהגפנים שצומחות בקרקע לא מתאימה. כך לעם ישראל יש מבחינה רוחנית את הקרקע המתאימה לו, וזוהי ארץ ישראל, ולכן כשעם ישראל נמצא בארץ ישראל, הוא גדל הרבה יותר מבחינה רוחנית.
ומצאנו במקורות שונים, שכשם שזהו העניין בנוגע לעם ישראל בארץ ישראל באופן כללי, כך גם לכל שבט ושבט בעם ישראל יש גוון רוחני מיוחד משלו, ולכן גם לכל שבט יש אזור מיוחד בארץ שמתאים לו, ולפיכך רק כשהעם כולו יושב מסודר לשבטיו בנחלות המיועדות לכל שבט, הוא מוציא לפועל את קומתו הרוחנית בשלמות, ומצווה בכל תרי"ג המצוות.
וזהו עניינה של מצוות היובל, שכל בני העם שבים לנחלת אבותיהם, כי באמת לא רק כל שבט ושבט מביא גוון רוחני ייחודי, אלא אפילו כל משפחה וכל אחד מביא נקודה רוחנית מיוחדת כחלק מהעניין הרוחני של כלל העם, ולכן גם כל יהודי צריך לגור דווקא בנחלת אבותיו, כי רק אז יוציא כל אחד מהעם את קומתו הרוחנית בשלימות, והעם יוציא את כוחו הרוחני בשלימות.
לכן ביובל גם כולם הופכים לבני חורין, כי רק בן חורין יכול להוציא את כוחותיו הרוחניים הייחודיים בשלמות, ללא ביטול לקול הרוחני של איש אחר, וביובל כולם מוציאים את כוחם הרוחני בשלימות. וזה בדיוק מה שפסק הרמב"ם: "וקראת דרור בארץ לכל יושביה", הדרור תלוי בארץ, ותלוי בכך שהעם כולו יושב בכל חלקי הארץ בשלימות.
ואלו דבריהם הקדושים של רבי מנחם זמבה הי"ד והרבי הפני מנחם זיע"א, ששלמות הארץ, שלמות העם ושלמות התורה שזורים זה בזה, כי רק כשנהיה שלמים בארץ, יופיע העם את כוחו הרוחני בשלימות, וממילא התורה תופיע במלוא זוהרה בכל תרי"ג מצוותיה.
ויהי רצון שנזכה לשוב לכל חבלי ארצנו בשלימות, ושנשוב כולנו – כל העם וכל פרטיו - בתשובה שלימה, ומתוך כך נזכה לשיבת התורה בשלימות, "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
