ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
המונים יצאו לצפות במצעד המלכותי ובהמוני טקסים שונים ומשונים המייצגים מסורת בת מאות שנים, אך אחד הטקסים המיוחדים היה ללא ספק הרגע שבו משחו את ראשו, חזהו וידו הימנית של המלך המיועד בשמן מיוחד שהופק מ.... זיתים שצמחו בירושלים.
זאת עובדה אמיתית, אכן מלכי בריטניה נמשחים בשמן כזה. ולהבדיל בין טומאה לטהרה, טקס זה הוא כמובן חיקוי עלוב וחיצוני לרוממות הקדושה שבמשיחת כוהנינו הקדושים ומלכי בית דוד בשמן המשחה, וכדי להבין משהו מרוממות עניינו של שמן המשחה, עלינו לצלול לנקודה בפרשתנו.
בפרשת שמיני, בעת שנחנך המשכן ויורדת אש מהשמיים, מכניסים נדב ואביהוא בני אהרון אש זרה, ויוצאת אש מלפני ה' ושורפת אותם. בעקבות האסון הגדול אומר משה לאהרון ולאלעזר ואיתמר בניו: "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו... ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'. ומפתח אוהל מועד לא תצאו, פן תמותו, כי שמן משחת ה' עליכם..." (י, ו-ז).
הרמב"ן במקום עומד על כך שבציווי זה יש הוראת שעה, שההלכה לדורות שונה ממנה, שהרי אמנם כהן גדול מצווה בכל הדורות שלא להיטמא גם לקרוביו המתים וכו', אבל כוהנים הדיוטים מחוייבים להיטמא לאחיהם המתים, ואם כן יש כאן הוראת שעה שאלעזר ואיתמר ימשיכו להיות במקדש ולא יטמאו ולא ינהגו במנהגי אבילות על אחיהם.
הטעם להוראה המיוחדת, כפי פשט התורה וכפירוש הרשב"ם והרמב"ן, מפני שבשונה מכלל הכוהנים ההדיוטים, הרי אלעזר ואיתמר נמשחו בשמן המשחה ככוהנים גדולים, ואף בכהן הגדול נאמר בתורה (ויקרא כא, י-יב) שהסיבה שלא יטמא לקרוביו, ולא יצא מהמקדש, מפני ש"נזר שמן משחת אלוקיו עליו".
למדנו מכאן ששמן המשחה הוא שמרומם ומקדש את האדם להיות איש הקודש הפנימי, המתרחק מטומאת המת, ושרוי תדיר (לפחות ברעיונותיו הפנימיים) במקדש. ואכן גם המשכן וכליו התקדשו בדור הראשון בשמן המשחה, כפי שנאמר (שמות ל) "ומשחת בו את אוהל מועד... ואת השולחן... והיו קודש קודשים, כל הנוגע בהם יקדש", ומפרש שם רש"י: "משיחה זו מקדשתם להיות קודש קודשים".
על שמן מופלא זה מסופר בגמרא (הוריות יא) שהוא נעשה רק על ידי משה במדבר, ו"כמה ניסים נעשו בו מתחילה ועד סוף ...ממנו היה נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים, וכולו קיים לעתיד לבוא".
כהמשך לכך יש איסור מפורש בתורה לעשות שמן כמוהו, וגם איסור לסוך ממנו על אדם זר מישראל, שאין מצווה למשוח אותו, והגמרא שם מספרת שבאופן ניסי היו שני טיפות שמן "כמין שני טיפי מרגליות תלויות לאהרון בזקנו", ואפילו משה רבינו חשש שמא נגע בשמן זה שלא כהלכה, ונמצא שמעל בו, עד שיצאה בת קול והרגיעה אותו.
והנה, למרבה ההפתעה, בשמן הקדוש והמיוחד הזה המביא לפנימיות טהרה וקדושה, הצטווינו לא רק למשוח את הכהן הגדול אלא גם את... מלכי בית דוד ואת הכהן משוח המלחמה (רמב"ם כלי המקדש א, ז).
עניין זה מבאר יותר את הסיבה שבשעה שהצטווה שמואל הנביא ללכת ולמשוח את דוד בשמן, בעוד שאול חי ומולך, חושש שמואל באומרו: "איך אלך ושמע שאול והרגני"? (שמואל א' טז). כי שמואל היה צריך להביא דווקא את הקרן של שמן המשחה, שמן שהיה שמור וידוע שהוא מיועד למשיחת מלכים וכוהנים, וממילא כשהנביא נטל שמן זה, הרי הדבר יכול להתפרסם ולהיוודע למלכות.
וכאן עולה התמיהה – האם המלך דומה לכהן הגדול? הלא השמן מביא לקדושה פנימית ו'להישארות במקדש' ואילו המלך עניינו לצאת החוצה ולמשול בעם מבחינה מעשית?
אלא שבא הדבר ללמדנו שבעם ישראל גם המלוכה נמשחת בשמן המשחה, גם המלוכה מלאה בקדושה פנימית, והיא יונקת מהקודש ומלאה בקודש. ובאופן דומה, גם הכהן משוח המלחמה, שתפקידו לצאת למלחמה נמשח בשמן זה, כי גם מלחמות ישראל הם סביב הקדושה הפנימית.
בימים אלו שאנו מציינים את הקדושים שמסרו נפשם על קידוש ה', ועת אנו מציינים את תחילת העצמאות המדינית לישראל, עלינו לזכור שקוממיות ישראל עניינה לינוק מהקודש, להתחבר לקודש, ובעז"ה זכות כל הקדושים תעמוד לעם ישראל בארץ ישראל, שנזכה למלכות ישראל בשלימות מתוך קדושה וטהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
