ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
הפסוק הפותח את סיפור הישועה של ימי מרדכי ואסתר שייך גם הוא לנושא זה, נסביר את הקשר, נביא מקרה נוסף של החמצה, ונסביר ביטוי מספר שמואל על פי המגילה.
" אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי " (אסתר ב' ה).
לדעת רבי יהודה, מי שהחל את קריאת המגילה בפסוק זה, יצא ידי חובת המצווה (מגילה פ"ב מ"ג).
הגמרא במסכת מגילה מקשה: "קרי ליה יְהוּדִי - אלמא מיהודה קאתי, וקרי ליה יְמִינִי - אלמא מבנימין קאתי!" ומתרצת: "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: אביו מבנימין ואמו מיהודה" (דף יב ע"ב).
ושוב, להציל את עם ישראל ולקרב את גאולתו, אנו זקוקים לשותפות בין בניה של רחל לבניה של לאה. מרדכי הוא הביטוי המעשי, בדרגה הגבוהה ביותר של שותפות זו. מרדכי מייצג את שתי האימהות, באמצעות אימו ואביו. ולכך כמובן מצטרפת קריאתה של אסתר שותפתו: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים", כתנאי להצלת עם ישראל מיד עמלק של דורם.
ונחזור לתקופת דוד. שאול המלך בוודאי מייצג את בניה של רחל, וכך גם בתו מיכל. הזכרנו כי בחתונתם של דוד ומיכל מצוי פוטנציאל של אחדות. הבן שייוולד מקשר זה, ייצג את שתי האימהות. אחת הבעיות של שאול הייתה טענתו של אבנר בן נר - בן דודו, ושל אביו נר - דודו, שהמועמד הטוב ביותר למלכות הוא אבנר, ולא שאול (בספרי צפנת שמואל - מלכות דוד, נעסוק בסוגיה זו באריכות).
לאחר מותו של שאול בקרב, אבנר בן נר המליך את בנו של שאול - איש בושת רפה הידיים (שמו"ב ד, א), כמלך על עשרת השבטים (שם, ב, ח-ט). איש בושת היה אומנם המלך בתואר, אבל בפועל אבנר שלט בו כמפעיל מריונטה. באחד הימים החליט אבנר בן נר להכריז על עצמו כמלך גם בתואר, הוא עשה זאת על ידי לקיחת פילגשו של שאול, רצפה בת איה. איש בושת הבין שמדובר בעצם בהתעוררותה של תביעת המלכות מהעבר, והכרזה על אבנר כמנהיג הבא. הוא משתמש בלשונו של ספר בראשית במעשה ראובן ומתריס כלפי אבנר: "מַדּוּעַ בָּאתָה אֶל פִּילֶגֶשׁ אָבִי" (שם ג, ז). ברגע זה גמלה בליבו של אבנר ההחלטה: 'עדיף להיות סגנו של דוד מאשר להיות מפעילו של איש בושת'. הוא 'שובר את הכלים' עם איש בושת ומודיע לו על כך. אבנר, שכיהן כראש שירותי הביטחון של שאול - ראש השב"ק (שאול בן קיש), פתח מיד בצעדים מעשיים ושלח משלחת למשא ומתן עם דוד, שכיהן אז כמלך יהודה. הצעתו של אבנר הייתה: איחוד כל עם ישראל, הבנים של רחל והבנים של לאה תחת הנהגת דוד כמלך, ומינוי אבנר כסגנו. דוד ייצג את לאה ואבנר את רחל. תשובתו של דוד הייתה 'כן אבל'. היא כללה גם תנאי בעל משמעות כפולה: "וַיֹּאמֶר טוֹב אֲנִי אֶכְרֹת אִתְּךָ בְּרִית אַךְ דָּבָר אֶחָד אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתְּךָ לֵאמֹר לֹא תִרְאֶה אֶת פָּנַי כִּי אִם לִפְנֵי הֱבִיאֲךָ אֵת מִיכַל בַּת שָׁאוּל בְּבֹאֲךָ לִרְאוֹת אֶת פָּנָי" (שם ג, יג). דוד חוזר פעמיים על הביטוי "תִרְאֶה אֶת פָּנַי", וצריך להבין את משמעותו וחשיבותו של הביטוי. עוד צריך להבין את משמעות בקשתו של דוד, שאבנר הוא זה שישיב לו את מיכל אשתו.
נפרש את הדברים בזה אחר זה. את הביטוי "תִרְאֶה אֶת פָּנַי", נפרש באמצעות הביטוי המקביל, המופיע גם במגילת אסתר: "שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת" (א, יד). שבעת שרים אלה הם חברי הקבינט של אחשורוש, הם הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת, להם ורק להם יש את הזכות והרשות לִרְאוֹת אֶת פּני המלך. כל השאר הם בבחינת 'כי לא יראני האדם וחי'. מי שאיננו במדרגה זו ומנסה לראות את המלך, אחת דתו להמית.
הדרישה מאבנר להביא את מיכל חזרה אל דוד, משמעותה הכרה מצד אבנר, כי דוד באמצעות אשתו מיכל, מייצג גם את בניה של רחל. הוא איננו זקוק לשותפות שמציע לו אבנר. אף על פי כן, דוד מציע לאבנר מעמד של חבר ב'קבינט', תמורת תמיכתו. אבנר, שכבר איבד את היכולת להישאר עם משפחת שאול, מוכן לעיסקא, אבל לא מוכן להביא את מיכל. דוד הוא זה שדואג להחזרת מיכל, באמצעות איש בושת - מתחרהו של אבנר.
לצערנו, בסופו של יום, האיחוד באמצעות אבנר לא צלח, וכך גם האיחוד באמצעות מיכל.
נמשיך לעשות הכל למען האחדות, כדי להציל את עם ישראל משונאיו, גם בדורנו.
נתפלל להחזרת כל החטופים והמשך השמדת אויבנו בקרוב,
נייחל לנס פורים ולמלחמה בעמלק של דורנו.
נאחל רפואה שלמה לכל הפצועים ונחמה משמים לכל המשפחות השכולות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
