ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי הלכה נוספים
את שרשי הדברים העלנו בשיעורי מורנו תפילה. אך יש כאן פן שלא עסקנו בו שם, ועל כן נרחיב בו כעת.
במסכת ברכות (דף כו ע"א) מובא הדין של תפילת התשלומין. נאמר שם שאם טעה ולא התפלל ערבית יתפלל שחרית שתיים, וכן על זה הדרך. אך בהמשך מובאת ברייתא "'מעוות לא יוכל לתקון' – זה שביטל תפילה'. הגמרא מדייקת מהניסוח 'ביטל' תפילה שיש להבחין בין שני מצבים: "שכח" ולא התפלל, שעליו להשלים את התפילה שהחסיר, ואילו "ביטל" במזיד ולא התפלל, שאינו רשאי להשלים את התפילה שהחסיר. בנימוקי יוסף (בבא קמא דף י ע"ב) מביא דוגמא: אדם חושב שמאוחר יותר יהיה לו זמן להתפלל, אך נהיה טרוד בעניינים אחרים ולפתע עברה השעה, שגם הוא נחשב 'שכח' ולא 'ביטל'. השולחן ערוך (אורח חיים סימן קח סעיף ח) פוסק כדבריו.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
30 - חמדת השבת: בקיאותנו בחלוקת פסוקי התורה
31 - חמדת השבת: השלמת תפילה שפטור ממנה למחצה
32 - חמדת השבת: באלו תנאים ניתן לאכול אחרי השקיעה בצאת השבת
טען עוד
מתברר אם כך שישנם שלושה מצבים:
1. מי שפספס את התפילה בשאט נפש – אינו רשאי להשלים.
2. מי שפספס את התפילה מפני שעסק במצווה או שהיה אונן וכדו' – אינו צריך להשלים, מפני שחובת התפילה לא חלה עליו.
3. אם הפסיד את התפילה בשוגג – משלים אותה בתפילת תשלומין.
הברכי יוסף (שם אות יז) מצביע על כך שהמעשה, ברא"ש ובשולחן ערוך, עוסק במי שמת לו מת עוד לפני שחלה עליו חובת תפילת ערבית. האם זהו עניין עקרוני, או שמא זו המציאות שעמדה בפני הרא"ש בזמנו?
לשאלה זו נפקא מינה מעשית ביותר לענייננו: אם הלוחמים התחילו פעילות בשעות הקטנות של הלילה, והפעילות נמשכה עד לאחר חצות היום, ודאי שאין להם להשלים את תפילת שחרית, שכן הם היו פטורים מן התפילה. אך אם הפעילות התחילה בשעה 8 בבוקר, הם התעכבו ולא התפללו עד אז, ועתה הם נמשכו לפעילות מבצעית שנמשכה לשאר היום. מצד אחד, בשעות האחרונות של זמן חובת התפילה הם היו פטורים לחלוטין. מצד שני, חובת התפילה חלה עליהם בעלות השחר, ורק לאחר מכן נפטרו מהתפילה.
כמובן שאין לראות בזה הפסדת התפילה בזדון. אינו פחות מהמצבים שתיאר הנימוקי יוסף. השאלה היא אם חובת התפילה חלה עליו, ואמנם בהמשך הוא נפטר מהתפלל תפילה זו בזמנה, אך עליו להשלים אותה בתפילת תשלומין, או שמא מכיוון שזמן התפילה הסתיים בפטור מוחלט מהתפילה, ממילא אינו דרוש להשלים את התפילה?
כאמור, הברכי יוסף מביא מחלוקת בעניין.
במשנה ברורה (סימן עא ס"ק ד) פוסק שאם הנפטר נפטר אחרי תחילת זמן תפילה עליו להשלים את התפילה התפילה הבאה, שכן חובת התפילה כבר חלה עליו. אך שבט הלוי (חלק ו סימן יא) תמה עליו, שהרי החיד"א, הבית אפרים והמהרש"ק פוסקים שפטור מתשלומין. לכן להלכה הוא אומר שראוי להחמיר כשתי השיטות, ולהתפלל תפילה נוספת יחד עם התפילה הסמוכה, בתורת תשלומין.
אשריכם ישראל, שאף בשעה שאתם שקועים בצרות של עם ישראל, עבודת ה' נגד עיניכם תמיד. יה"ר שבשכר זה נראה ישועות ונחמות במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
