ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
הכיצד? והלא רבי אריה נפטר עוד בטרם נולדתי?
אלא שכך היה המעשה...
בבוקר יום פורים דמוקפין, ישבתי מעט בבית המדרש של הישיבה, והנה בא אלי יהודי צדיק, איש חסד נודע, והצעה בפיו – בוא עימי! אני יוצא עם קבוצת בחורים להביא מעט משמחת הפורים לדרי בית החולים למצורעים.
מיד צפו ועלו מולי הסיפורים עליהם גדלנו מילדותינו, אודות רבי אריה לוין זצ"ל, שהעז יחידי להסתכן ולבקר בבית החולים למצורעים, ולהביא מעט שמחה לדרי המקום, החולים במחלה מדבקת ומבודדים מחברת אנשים.
לשמע חששותי, הרגיעני אותו יהודי באומרו: אל דאגה! כיום מחלה זו אינה מדבקת. (כיום, ישנם טיפולים מסויימים למחלה זו, ומרגע שמתחיל הטיפול, החולה מפסיק להדביק). וכך זכיתי עם עוד חברים לרקוד ולשמוח ברחבי בית החולים.
והנה, לפתע, באחד החדרים, קם יהודי זקן, השתיק אותנו וביקש: "ברצוני לרקוד לכבוד הצדיק שהיה בא לבקרנו ולשמחנו, ותמונתו מתנוססת על הקיר".
הבטתי בתמונה, והנה פניו הקדושות של רבי אריה לוין זצ"ל מביטות אלי ומלמדות אותי, שכשיהודי צדיק מחייה לב נדכאים, הרי חסדיו מוסיפים והולכים גם עשרות שנים אחר כך...
המחלה המכונה בימינו בשם 'צרעת' אינה נגע הצרעת המוזכרת בתורה, שהרי הצרעת של התורה היא מחלה ניסית, הבאה כדברי רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יוחנן (ערכין טז) "על שבעה דברים... על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין". ובכל זאת, אפשר ללמוד ממנה יסודות חשובים, הנוגעים למחלות ימינו.
הצרעת מלמדת אותנו על יחסי גוף – נפש. יש קשר הדוק בין נגעי הגוף לחסרונות הרוח. כיום מתפשטת והולכת התפיסה שיש קשר הדוק בין מידות שליליות ושאר קשיי הנפש והרוח כמו - דאגה, כעס, טראומה, פחד ועוד לבין מחלות גופניות שונות.
התורה מרחיבה עניין זה גם לעבירות ופגמים שונים, ומלמדת אותנו עניין זה דרך הצרעת ובמקומות נוספים בתורה.
בצרעת יש גם עניין מיוחד, שההחלטה אם האדם מצורע או לא נתונה בידי הכהן. גם אם ילך האדם לחכם גדול, הבקי בדיני הצרעת, וזה 'יאבחן' אותו כמצורע, עדיין יישאר האדם טהור, מפני שרק כהן יכול לטמא או לטהר את המצורע.
טעם הדבר אומר הספורנו (יג, ה) "כי שפתי כהן ישמרו דעת, וירו למנוגע לפשפש במעשיו, ויתפלל על עצמו, ויתפלל גם הכהן עליו...". נמצאנו למדים, שהכהן כאיש הרוח, ילמד את האדם לתקן מעשיו, ולרפא את הצד הרוחני הפנימי הגורם למחלה, ויצרף לכך תפילה וחיבור מחודש לה'.
אם כך הצרעת מלמדת אותנו עניין נוסף בקשר למחלות, כדי להירפא ממחלות הנפש והרוח ומפגמי העוונות, עלינו ללכת וללמוד את דרכי הרפואה מהצדיקים רופאי הנפשות.
היום רבים הולכים בעת מחלה ל"ע לבקש מצדיקים, שיתפללו עליהם, אך אולי למדנו מכאן שיחד עם התפילה, יש לבקש מהצדיקים גם דרכי תיקון לנפש.
ויהי רצון, שנזכה תמיד לתקן דרכינו, ויקויים בנו הפסוק (שמות טז, כו) "אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ה'... וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֹתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל־חֻקָּ֑יו, כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י ה' רֹפְאֶֽךָ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
