ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- מעלת המקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מצות עשה לירא מן המקדש, שנאמר: "ומקדשי תיראו" (ויקרא י"ט ל').
ובתי כנסיות ובתי מדרשות שלנו, נקראים 'בתי מקדש מעט'.
ובתי כנסיות ובתי מדרשות שלנו, נקראים 'בתי מקדש מעט'.
מצוה לספר( 'החפץ חיים')
ידוע היה בין בני העיר כי מי שרוצה לחזות במחזה מיוחד המשלב צידקות, תום, טהרה וכו' מומלץ לו ללכת לראות כיצד השמש של בית הכנסת הגדול מדליק מידי בוקר את נרות בית הכנסת. ר' יוסל השמש היה קם מידי יום זמן קצר לאחר חצות הליל, טובל במקווה, ולאחר מכן ניגש למלאכת הקודש של הדלקת הנרות. הוא היה מגיע לבית הכנסת אחוז התרגשות עצומה, מחליף את בגדיו לבגדים חגיגיים המיוחדים למשימה זו, ולאחר מכן היה מדליק את הנר ופוצח בניגון דביקות אותו היה שר תוך כדי בכי של התרגשות. בסיום הניגון היה אומר בקול רווי רגש 'לשם יחוד' על מצות "מורא המקדש", ומודה לה' על הזכות שנפלה בחלקו להדליק את הנרות מידי יום. את ההדלקה עצמה היה עושה בהתרגשות כל כך גדולה, שכל מי שהיה בא בחשאי לצפות בהדלקה, היה בעל כורחו מזיל דמעת התרגשות למראה תמימותו וצדקתו של השמש.
יום אחד הקדים הקצב של העיירה לבוא לתפילה, וכשראה את מעמד ההדלקה התמלא קינאה בשמש שזוכה שחייו יהיו מלאים במצוה זו, לעומתו "שזוכה" כל ימיו להתעסק בבשר בהמות שחוטות. לאחר התפילה ניגש אל השמש וביקש ממנו שייתן לו את הזכות להדליק את הנרות. השמש כמובן סירב, אולם הקצב לא הרפה, וכך יום אחר יום בא אל השמש וניסה לשכנע אותו לוותר לו על המצווה. משראה הקצב כי השמש מתעקש הציע לו אף לקנות ממנו מצוה יקרה זו, אולם השמש סירב. אך משראה השמש כי הקצב כל כך נחוש בדעתו לרכוש את הזכות, ניגש אל רב העיר הגאון הרב יהודה אסאד זצ"ל 1 להתייעץ איתו מה לעשות. הר"י שקל את הדברים ולבסוף הציע לשמש למכור את המצוה לקצב, תמורת זהוב שלם בכל יום, סכום עצום באותם ימים. בנוסף אמר הרב לשמש שלא יגע בכסף שמקבל מהקצב אלא ישמור אותו בקופסא סגורה.
למחרת הגיע הקצב להדליק את הנרות בהתרגשות עצומה תוך שהוא מפזם את הניגון המרגש. לאחר התפילה ניגש אל השמש ונתן לו זהוב שלם, וכך נהג מידי יום. אולם לימים ירד הקצב מנכסיו, ושוב לא היה לו לשלם זהוב בעד כל יום, אולם הוא לא הרפה, מרוב חביבות המצוה בעיניו מכר בכל יום חפץ אחר מחפציו כדי להמשיך להחזיק בזכות של הדלקת הנרות. יום אחד זכה הקצב לארס את ביתו, אולם במקום שמחה מילאה את ליבו דאגה כבדה על כך שאין לו מהיכן לשלם את הנדוניה שהבטיח. רבי יהודה כששמע זאת קרא אליו את, השמש הוותיק ואת הקצב, וביקש מהשמש להביא עימו את ארגז המטבעות. הר"י ביקש מאת השמש שייתן לקצב מהמטבעות את דמי הנדוניה הזקוקה לו, ואמר: "דעו לכם רבותי כי כולכם יצאתם נשכרים מהעסקה. השמש זכה לשכר כאילו הדליק בעצמו מפני שויתר ליהודי אחר על המצוה בגלל צדקותו ששמע לי, הקצב זכה במסירות נפש במצוה, והשמש כעת יזכה במצות הכנסת כלה בכסף שהקצב בעצם חסך לעצמו". לאחר הסכמת השמש פתחו את הארגז, והתברר למרבה התדהמה כי היה בו בדיוק את סכום הכסף שהקצב היה צריך לנדוניה. ומאותו יום ואילך היו השמש והקצב הולכים יחדיו מידי בוקר תוך שירת הניגון ומדליקים את הנרות כאיש אחד.
מצוה להורות
זה לשון השולחן ערוך (או"ח קנ"א א'):
"בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין נוהגין בהם קלות ראש כגון: שחוק והִתול ושיחה בטילה, ואין אוכלים ושותים בהם ולא מתקשטין בהם ולא מטיילין בהם ולא נכנסים בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים".
ידוע כי לאחר השואה התבטא האדמו"ר מגור זצ"ל כי הסיבה בגינה יהודי המזרח ניצלו רובם מהשואה הנוראה היא הקפדתם המרובה בכבודם של בתי הכנסיות. וכמו שמצינו בזמן הפרעות הנוראות בשנים ת"ח ות"ט שנרצחו באירופה אלפים רבים מבני ישראל, ובשאלת חלום שעשה בעל ה'תוספות יום טוב', נענה מהשמים כי הפרעות באו כעונש על זלזול בכבוד בתי הכנסת, ובפרט על דיבורים בטלים הנאמרים בהם.
אין לעשות את בית הכנסת קפנדריא, כלומר קיצור דרך, במידה וישנם פתחים משני צידי בית הכנסת. אולם אם נכנס בפתח אחד ורוצה בתום התפילה לצאת בשני רשאי.
הרוצה להיכנס לקרוא לאדם היושב בתוך בית הכנסת, לא יכנס ויצא מיד, אלא ישב מספר רגעים ויאמר פסוקים, דבר הלכה וכדומה ואז יצא.
את בית הכנסת יש לבנות במקום הגבוה ביותר, ואין לבנות את הבתים גבוהים ממנו. ככלל, בניית בית כנסת כרוכה בהלכות רבות, ויש להיוועץ עם תלמיד חכם במהלך הבניה.
^ 1 מגדולי רבני הונגריה לפנ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
