ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת חנה
מצוה מ"א
מצות עשה לכבד אב ואם, שנאמר: "כבד את אביך ואת אימך" (שמות כ' י"ב).
מצוה לספר
אל אומרי הקדיש באותו בוקר בבית הכנסת הגדול בצפת, הצטרף גם הרב הקשיש - הרידב"ז זצ"ל, וגרם למתפללים להזכר כי היום חל היארצייט של אביו של הרב. כשסיים הרב את אמירת הקדיש לא חזר אל מקומו בראש בית הכנסת, אלא נשאר עומד מהורהר, ולאחר מספר דקות נשען הרב על הקיר והחל לבכות בכי חרישי. אחד מבני ביתו ניגש אל הרב ושאלו מדוע הוא בוכה, הרי מאז פטירת אביו עברו שנים רבות ולמה נזכר כעת לבכות עליו? הרידב"ז הרים את עיניו והחל לספר: "בילדותי היינו משפחה ענייה ביותר, ביתנו היה ריק לחלוטין ובקושי היה מה לאכול. אבי התפרנס בקושי ובצמצום מייצור תנורים ואימי עבדה קשה בגידול וחינוך הילדים הרבים. אולם על דבר אחד הקפידו הורי יותר מכל, הם שכרו את המלמד הטוב ביותר עבורי על מנת שאזכה לגדול בתורה.
יום אחד הבאתי להורי פתק מהמלמד, בו הוא קובל על כך שלא קיבל את משכורתו בשלושת החודשים האחרונים, והיות והוא מטופל בילדים קטנים שעליו לפרנסם, נאלץ הוא להודיע כי אם לא יקבל באופן מיידי את החוב, בתוספת מקדמה לחודשים הקרובים ייאלץ להחליפני בילד אחר. הורי היו אובדי עצות שכן בבית לא נותר דבר למכירה, ובבית המלאכה של אבי לא נותרו חומרי גלם לבניית תנורים למכירה. אבי ואימי לא ישנו אותו הלילה מרוב דאגה, עד שאבי הודיע בשמחה כי מצא פיתרון- הוא הציע לאימי שיפרק את התנור של המשפחה ויבנה ממנו תנור למכירה. אימי לא היססה לרגע ונתנה את הסכמתה המיידית, ועוד באותו לילה התנור פורק ונמכר. למחרת הלכתי למלמד שמח ומאושר כשבכיסי כל התשלום המגיע לו. אולם בלילה הבא התברר עד כמה גדול הוא המחיר, הקור בבית היה בלתי נסבל, במיוחד בהתחשב בעובדה כי בקושי היה במה להתכסות. אולם השמחה העצומה ששרתה על פני הורי גרמה לכך שאיש לא התלונן, וכך חורף שלם עברנו בקור האירופאי הנורא ללא תנור.
והנה הבוקר כשבאתי לצאת לתפילה, ירד גשם שוטף, הקור היה מקפיא, ופחדתי בגילי המבוגר לצאת לתפילה שמא אחלה. אומנם זכרתי כי היום הוא יום פטירתו של אבי, אך הקור היה כל כך עז שהחלטתי להישאר להתפלל בבית. אולם אז נזכרתי במסירות נפשם של הורי שסבלו קור אדיר חורף שלם עבורי, עד שהתביישתי על עצם המחשבה שבגלל הקור אני נמנע מללכת לומר קדיש על אבי. ועל כך בכיתי עכשיו, על המחשבה עד כמה הורים מוכנים לעשות עבור ילדם, וכמה מעט הוא מוכן לעשות כדי להחזיר להם כגמולם, ולקיים מצות כיבוד הורים".
מצוה להורות
"ת"ר, שלשה שותפין הן באדם: הקב"ה, אביו ואמו, בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקב"ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני" (קידושין דף ל').
ובהמשך הגמרא:
"רב יוסף כי הוה שמע קל כרעא דאמיה, אמר: איקום מקמי שכינה דאתיא".
(רב יוסף כשהיה שומע את אמו מתקרבת, אמר אקום לקראת השכינה שבאה). נמצאנו למדין כי מצות כיבוד הורים חשובה היא ביותר מכך שחז"ל השוו אותה לכיבוד המקום. וכן פוסק השולחן ערוך (יו"ד ר"מ): "צריך להיזהר מאוד בכבוד אביו ואמו". ועל רבי טרפון מספרת הגמרא (שם) כי היה נושא את אימו למיטתה, וכשהייתה יורדת הייתה מניחה את רגליה עליו, ובכל זאת אמרו לו חכמים כי לא קיים אפילו חצי מהמצוה.
"איזהו כִּבוד? מאכילו ומשקהו, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא" (שולחן ערוך שם). וממשיך השו"ע:
"ויתננו לו בסבר פנים יפות, שאפילו מאכילו בכל יום פטומות והראה לו פנים זעופות נענש עליו",
וממשיך הרמ"א:
"וכן להיפך - אם מטחין לאביו ברחיים, וכוונתו לטובה כדי שינצל אביו מדבר קשה יותר מזה, ומדבר פיוסין על לב אביו ומראה לו שכוונתו לטובה עד שיתרצה אביו לטחון ברחיים, נוחל עולם הבא".
למדנו מכך שעיקר כיבוד הורים הוא לשמשם ולשמחם.
"חייב אדם לעמוד מפני אביו" (שו"ע שם). כלומר, כשאביו חולף על פניו או נכנס לחדר בו הוא שרוי יש לו לקום מפניו ולכבדו. אשה חייבת בכיבוד הוריה כמו האיש, אולם אשה נשואה פטורה בכל כיבוד שבעלה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
