ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
הרב היה אדם חלש וחולני בגופו, ובשנת תרע"ז, שהה הרב בהארוגייט, מקום מרפא מפורסם, וחזקה עליו פקודת הרופא שעליו לטייל מספר שעות בכל יום, בחורשות ובפארקים שבמקום. הרב לא הצליח לעמוד במשימה בקביעות, מפני האורחים הרבים שבאו לבקרו, אך לעיתים הצליח המזכיר שלו לטייל עימו כמה שעות.
פעם אחת, סיפר המזכיר, טיילתי עימו מספר שעות בנוף נהדר מהמצויינים בעולם. מסביב היו גני פרחים ושושנים מלבלבות, חורשות רעננות, פלגי מים מפכים בעוז, והטבע בשפעו העשיר אמר שירה.
כל הזמן שעשינו את דרכנו, שתק הרב, לא כפי שהיה רגיל להרבות תמיד בדיבור ובשיחה, אולם הרב היה שרוי במצב רוח של דיכאון, שגרם הפרעה עצומה להחלמתו. ניסיתי להטות את תשומת ליבו ליפי הנוף הנהדר ולטבע המבורך, למשמע דברי אלה התרגש הרב ואמר: "הלא לא ב(עיר) רחובות (שבארץ ישראל) אנחנו! על מראה נוף שלה, הקדוש והחביב, הייתי מתענג, אבל מה לי ולאדמת נכר, שמרחפת עליה רוח זרה לנו" (מועדי הראי"ה עמ' תקל).
אכן, אמור לי מה מביא לך השראה (מוזה) מבורכת, ואומר לך מי אתה! טבעו של אדם, שההליכה בדד בחיקו של נוף יפה מביא לו השראה ושמחה, ומרוממת את נפשו. ככל שאדם מחובר יותר לקדושה ולהשראת שכינה, כך הנוף שייתן לו השראה, וירחיב את נפשו, יהיה הנוף המרהיב של ארצנו הקדושה.
אולם, עלינו לדעת, שיש עוד סוג של נוף, שבכוחו לתת לאדם השראה ורוממות של קדושה – הנוף של עם ישראל.
וכך מצאנו בדברי חז"ל המוסבים על פסוק בפרשתנו – "ובנוחה יאמר: שובה ה' רבבות אלפי ישראל" (י, לו). כלומר, בשעה שהענן היה שוכן על המשכן, וארון הברית היה נח במקומו, ועם ישראל היה חונה ממסעו, היה משה מתפלל ואומר: "שובה ה' רבבות אלפי ישראל".
על כך אומרים חז"ל (בבא קמא פג.) "ללמדך שאין שכינה שורה על ישראל פחות משני אלפים ושני רבבות". כלומר, התורה מתפלל כאן על השראת שכינה בישראל, והוא מבקש שהשכינה תשרה במצב שבו יש גם רבבות וגם אלפים, וכיוון שמיעוט רבים - שניים, הרי מתברר לאור בקשתו שהכמות המועטת ביותר הנדרשת להשראת שכינה היא שתי רבבות ושני אלפים (22,000).
במבט ראשון, קשה להרגיש השראה ורוממות במקום המוני כל כך בו מצויים 22,000 איש, בוודאי אם זו עיר שבה דרים אנשים רבים. הרבה יותר קל, להרגיש השראה ורוממות שכינה בעת התבודדות בחיק הטבע, דרך האבנים והעצים.
אך באה התורה ומלמדת אותנו, שמי שנשמתו ערה וחשה את השכינה באמת, הרי הוא מרגיש את כל נשמות ישראל הקדושות סביבו, וכשנשמות רבות סביבו, הרי החלק אלוק' של נשמותיהם סובב אותו, והוא חש את השראת השכינה, ומתרומם מעלה מעלה. דווקא במקום עירוני, המונה לפחות 22,000 יהודים, הוא יחוש השראת שכינה. ומסתמא, ככל שהעיר תהיה גדולה וצפופה יותר, כך הוא יחוש יותר ויותר השראת שכינה.
וכידוע, ציבור – ראשי תיבות – צדיקים, בינונים ורשעים, כך שהשראת השכינה הזו על ישראל, היא על כל הציבור יחדיו.
עדות יפה על אדם שהצליח לחוש כך בראותו את כלל הציבור בישראל, מצאנו בספר 'הכל לאדון הכל' על הרב יעקב יוסף הרמן, בה מספרת רוחמה ביתו על ביקור שערכה עם אביה בתל אביב. "בפסענו ברחובותיה הצפופים של תל אביב, כאשר קרבנו למעבר חציה הומה, משך אבא לפתע בידי. עצרתי על עומדי. "הביטי רוחמה, רק הביטי", בידו הצביע על המוני האדם החוצים את הרחוב מכל עבר. "הם משלנו, כולם משלנו!", הכריז. עיניו נצצו באור זך מפיק אהבה והערצה. זרועותיו נדמו כחובקות כל יהודי" (עמ' 285).
ומסופר על הצדיק רבי ישראל מרוז'ין, ששנה אחת בערב יום כיפור, באו אליו אנשים רבים לקבלת ברכה, ומפני טורח הציבור לא הספיק לטבול במקווה את טבילת התשובה של ערב יום כיפור.
כשהתקדש היום, נזכר רבי ישראל מרוזי'ן בדברי הפסוק (ירמיה י"ז) "מקווה ישראל ה'", מיד אמר לעצמו, הן עם ישראל משול למקווה. דחק עצמו בקרב קבוצת אנשים בישראל, וכפף עצמו בתוכם מספר פעמים כטובל במקווה, ונטהר בהשראת השכינה על ישראל.
שנזכה לחוש כך כלפי עם ישראל, ולהיטהר ולהתרומם מהשראתו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
