ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
אלו השעות שלו. השקט מסביב עוזר לו לחשוב. בשעות אלו הוא עושה חשבון נפש, וחושב על פתרונות מתאימים לבעיות השונות של הקהילה.
סוף סוף השתררה שלווה סביב הקהילה הקטנה. שנים רבות של מאבקים וקשיים מול אויבים חיצוניים קשים, שאיימו לבלוע כליל את הקהילה, באו אל קיצם.
סוף סוף הוא יכול להתעסק בבעיות השגרתיות והיום יומיות הפשוטות. כמה חיכה לשנים אלו. והאמת היא, שיש נתון חשוב נוסף שמיקל עליו. הוא כבר לא לבד. לקהילה הקטנה הצטרף לאחרונה, בן משפחתו הזקן והחכם, שניסיון חייו ועצותיו שווים זהב. סוף סוף, יש לו על מי להישען.
האמת היא, שלאחרונה כבר לא כל כך פשוט. אחד מבני הקהילה החל להפיץ רעיונות חדשים ומפתיעים, המאתגרים מחשבתית את כל בני הקהילה, והדבר גורם סכסוכים וויכוחים פנימיים קשים בקהילה.
בימים האחרונים, הוא התחיל להתלבט בשאלה – אולי אנשים חייבים תמיד לריב, וכך כשאין מאבקים חיצוניים נולדים וויכוחים פנימיים? אולי עדיף מאבק חיצוני כדי למנוע מריבות פנימיות?
וכך, מצא עצמו מנהיג הקהילה מתייעץ עם קרובו הזקן והחכם בשאלה שמטרידה אותו לאחרונה. למרבה ההפתעה, ענה הזקן משפט קצר וחריף, שנחרט בליבו לנצח – 'אכן, שלווה מביאה מריבות פנימיות, אך היא מאפשרת גם להוליד תובנות חדשות ועמוקות, שייזכרו לנצח'...
ובכן, השורות שכתבתי לעיל, היו משל כפול – הן לסיפור יוסף והאחים והן לחשיבותו של נס חנוכה.
"וישב יעקב בארץ מגורי אביו", "ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף". כשמגיע יעקב לגיל 100 בקירוב, הוא זוכה סוף סוף לשבת עם משפחתו בארץ מגורי אביו. לאחר שנות רווקות ארוכות, ושנות סבל וסיכון מול לבן, עשיו ושכם, המאיימים לבלוע כליל את משפחתו וחייו, הוא בא סוף סוף לחיות בשלווה ליד יצחק אביו.
אך כשמסתיימים האיומים החיצוניים, מתחילים הוויכוחים הפנימיים בדמות ריב יוסף והאחים. כביכול, כך טבעו של עולם, כשיש איום חיצוני כולם מתלכדים נגדו, (כמו בעת מבצעים צבאיים במדינת ישראל), וכשנעלמים האתגרים החיצוניים מתחילות המריבות הפנימיות.
אך זאת רק מחצית התמונה. החצי השני הוא, שבזמן שהמשפחה חיה בשלווה, יוסף חולם חלומות של מלכות. בפרשת מקץ, החלומות הללו הופכים כבר לחלק משעבוד מצריים, אך בשלב זה כשהעם חי את חייו בשלווה ובחירות, אלו חלומות של מלכות.
השלווה מאפשרת חירות רעיונית. החירות מולידה מטבעה תובנות מנוגדות, שמולידות וויכוחים, אך דווקא הוויכוחים מלמדים על תסיסה רוחנית, שיכולה להוליד בשורות גדולות.
עניין זה שופך אור גדול על חשיבותו של נס חנוכה לדורות. הרמב"ם בהלכות חנוכה (ג,א) מבאר שחלק מרכזי מההודאה של חנוכה הוא הקמת ממלכת החשמונאים, "שריחם עליהם אלקי אבותינו והושיעם מידם והצילם... והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה...".
ויש לשאול – ניסים רבים אירעו לישראל במהלך הדורות, ולא כל נס זכה להיקבע כחג לדורות. וודאי שרק מאורע, שיש לו משמעות לדורות, נקבע לדורות. והלא, מלכות החשמונאים כבר חרבה מזמן, ובמה זכתה שההודאה עליה נקבעה לדורות?
אחת התשובות היא, שההיסטוריה של ממלכת בית חשמונאי, מזכירה בכמה קווים את מה שכתבנו. הממלכה חרבה בעקבות ריב הנסיכים האחים, הטוענים לכתר – יוחנן הורקנוס ויהודה אריסטובלוס. לאחר כ- 73 שנות עצמאות, פתחו הללו במלחמת אחים, והזמינו את הרומאים להכריע ביניהם. הרומאים הגיעו, והשתלטו על הממלכה.
אולם, יש גם חצי שנה לתמונה. כבר אמר הפילוסוף רוסו: "נראה שלעולם לא אדע מה באמת טוענים היהודים, כל עוד אין להם מדינה חופשית, בתי מדרש ואוניברסיטאות, שבהם יוכלו לדבר ולדון ללא סכנה... רק אז נוכל לדעת מה בפיהם".
הממלכה החשמונאית איפשרה לעם ישראל להוציא את מלוא כוחותיו בימי בית שני. בימי הבית הראשון זכינו לנבואה ולספר התנ"ך, בימי הבית השני זכינו לעומק חדש של התורה שבעל פה, המשנה, וכל העומק של חז"ל, שמכוחם המשכנו ליצור עוד ועוד עומקים של תורה בכל ימי הגלות הנוראה.
התורה שבעל פה היא שאפשרה לתורתנו הקדושה להישאר רלוונטית בכל הדורות, ולתת מענה לכל האתגרים, שיתחדשו בכל דור ודור, וזהו נס חנוכה, המקיים את העם בכל הדורות.
"הרוצה להחכים ידרים... מנורה בדרום", הנס במנורה רומז לאור חכמת תורה שבעל פה, שזכינו לו בימי חנוכה, והוא מוסיף והולך תדיר ומביא את ישראל לגאולתם השלימה במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
