ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
ויהי מקץ שנתיים ימים וגו'. מצינו במדרש רבה (פט, ב):
בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר (משלי, יד כג) בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר, כל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו היה לו יתרון ממנה. למה? שנטל את בתה. וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר, על ידי שאמר לשר המשקים, זְכַרְתַּנִי, וְהִזְכַּרְתַּנִי נתוסף לו שתי שנים, שנאמר, וַיְהִי מִקֵּץ וגו'. אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ (תהלים, מ ה) זה יוסף. וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים על ידי שאמר לשר המשקים וכו' נתוסף לו שתי שנים.
יוסף היה צריך להיות בבית האסורים עשר שנים בלבד כנגד עשרת אחיו שהביא דיבתם רעה. ואולם, משום שביקש עזרה משר המשקים, נידון לשנתיים נוספות. ולפי זה פירוש הפסוק הוא כך, ויהי מקץ שנתיים מאז לא בטח יוסף בה' כראוי, חלם פרעה וגו'. אלא שיש לשאול, מדוע נענש יוסף? והרי טבעי הדבר שאדם הנמצא בבית הסוהר עושה מאמצים להשתחרר משם. וכבר אמרו חכמים בספרי (קכג) על הפסוק בדברים (טו, יח):
"וּבֵרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" יכול יושב ובטל, תלמוד לומר, בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה. כלומר, אם תעשה הקדוש ברוך הוא יברכך שתצליח ואם לא תעשה לא תתברך. ואף אברהם אבינו כאשר בא למצרים וחשש שמא יהרגוהו על דבר שרי אשתו, או אז ויאמר אל אשתו, אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך, (בראשית, יב, יג). ולאבימלך מלך גרר אמר אברהם, ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא (שם כ, יג)
ולא מצאנו לחז"ל שביקרו את אברהם על כך, ולא נענש בגלל זה.
אמנם הרמב"ן בבראשית (יב, י) כתב וז"ל,
דע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו כי יש באלהים כח לעזור ולהציל, וכו', ע"כ.
ומשמע מהמשך דבריו שהעונש לכך היה שנשתעבדו בניו במצרים. אולם דבריו אינם מובנים בדרך הפשט, כי גם יצחק אבינו עשה כך בגרר, כנאמר בפרשת תולדות (כו, ז), וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחותי היא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגוני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא. ואם בחטא מדובר, הכיצד שנה יצחק בחטאו של אביו? ועוד, כלום לא היה הקדוש ברוך הוא מוכיח את אברהם אבינו על כך, ועיין במהר"ל בגבורות ה' פרק תשיעי, שמטעמים אלה דחה דבריו, ועוד, במסכת נדרים (לב, א) נתנו טעמים אחרים לשעבוד מצרים. ואם כן קשה במה חטא יוסף שפנה אל רהבים והשתדל לצאת מן הבור?
אלא נראה שכך הוא הפתרון, הואיל ויוסף ידע שלא במקרה נשלח למצרים. כפי שבעצמו אמר אחר כך לאחיו, כי למחיה שלחני אלהים לפניכם, חייב היה להיות בטוח גם שהחלומות כולם עתידים להתקיים כיאה למי שרואה את המאורעות בעין של אמונה. ועוד, כאשר היה בבית פוטיפר, אף שזה לא ידע אתו מאומה ונתן לו יד חופשית לפעול, לא הודיע יוסף לאביו שהוא במצרים. מדוע? ומדוע אחר כך משנתמנה משנה־למלך, לא הודיע לאביו דבר? כי ידע יוסף שהחלומות צריכים להתקיים ורצה לכפר על אחיו שלא ידעו מי הוא, שניסו למוצאו ושהחליטו בדעתם אפילו למסור נפשם בעדו. ואם כך יוסף ידוע ידע שלא עשה דבר רע ובכל זאת הושלך לבור הכלא ובודאי הבין ששהה שם עשר שנים כנגד הדיבה שהביא על עשרת אחיו. הוא, שראה איך שהקדוש ברוך הוא מתעסק בו שלא כדרך הטבע בכל המהלך, עד שהגיע למצרים, ואחר כך בבית פוטיפר ובבית האסורים, היה צריך לבטוח בה' לבדו. וזו כוונת המדרש בתחילתו, אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, זה יוסף, ולא פנה אל רהבים שפנה אל שר המשקים ונענש. יוסף, שבטח בקדוש ברוך הוא בכל הדרך, היה צריך להמשיך בכך ולא לפנות אל רהבים.
מכל מקום ראוי להוסיף כי נראה שאף יוסף לא פנה לשר המשקים אלא מפני שחשב שהחלומות של שרי המשקים והאופים באו כדי שימליץ עליו שר המשקים, והיה בזה כמו רמז שעל ידו הוא יצא מן הבור. אולם, לא זאת הייתה כוונת הבורא, אלא חלומות אלו היו כעין הקדמה כדי שיפתור את חלום פרעה. ומכל מקום אין ספק כי שאר בני־אדם אל להם לסמוך על הנס ולכך השתדלו אף האבות להסתיר את נשותיהם.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
