ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מצות עשה להתדבק בחכמים ותלמידיהם, שנאמר: "ובו תדבק". ואמרו חז"ל הדבוק בחכמים כאילו דבוק בשכינה.
מצוה לספר
בקשב רב האזינו התלמידים לשיעור היוצא מפי רבם הגדול, 'החתם סופר', בנושא שימוש תלמידי חכמים. במהלך השיעור הזכיר הרב את דברי הגמרא שמבארת את הפסוק "אשר יצק מים על ידי אליהו" בכך שצריך לשמש תלמידי חכמים, בנוסף ללימוד מהם. לאחר שהזכיר את הגמרא, הרים החתם סופר את ראשו בחיוך ואמר לתלמידים: "דעו לכם כי מעבר לתורה הרבה שלמדתי מרבי הצדיק והגאון הרב נתן אדלר זצ"ל, זכיתי אף לשמשו רבות, ואף זכיתי לצקת מים ממש על ידו". וסיפר להם את המעשה הבא: יום חורף כבד היה אותו היום בו נסע החתם סופר עם רבו לברית מילה, שאמורה הייתה להתקיים למחרת, הרחק ממקום מגורם. הדרך התנהלה בעצלתיים עקב השלג הכבד שנערם לגבהים, עד שבשעות הצהרים עצר העגלון את הנסיעה כדי לחלץ עצמות ולאכול דבר מה. החת"ס הבחין כי רבו הצדיק לא טועם מאומה, והבין שזה בגלל הקפדתו הידועה שלא לאכול דבר בלי נטילת ידיים על פי כל הדינים, ואילו להם לא היה מים כלל. החת"ס התחיל לדאוג לרבו שהיה זקן, ופחד שיחלש מכך שאינו אוכל. מה עשה? נטל כלי, מילא אותו בשלג וקרח, והתחיל לשפשפו כדי שימס ויהפכו למים, וכך המשיך במהלך כל הנסיעה. הקור היה גם ככה עצום, ובמיוחד, שידיו התעסקו כל העת בקרח הקפוא, עד שהכחילו מרוב קור ובקושי נשמעו לו. אך השמחה במחשבה שבזה יגרום נחת לרבו דחפה אותו להמשיך עד שהקרח נמס ואפילו קצת התחמם. סיים החתם סופר ואמר לתלמידיו: "דעו לכם, כי מהרגע שמסרתי את נפשי לשימוש רבי, גם לימודי ממנו הפך לאיכותי פי כמה וכמה".
*
בנערותם למדו שני הגאונים, הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל והרב חיים יעקב לוין זצ"ל, יחדיו בחברותא. התמדתם הייתה מן המפורסמות היות ולא ביטלו רגע מלימודם. יום אחד אמרו זה לזה כי בנוסף ללימודם בש"ס ופוסקים חייבים הם ללמוד גם מעט מוסר. החליטו לפנות למשגיח שהיה אביו של ר' חיים יעקב, הלא הוא הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין זצ"ל, על מנת שייעץ להם מה כדאי לעשות. ר' אריה ששמע את דבריהם הרהר מספר רגעים, ואז המליץ להם לגשת מידי פעם אל ביתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, ולראות כיצד הוא לומד, וזה יהיה להם לימוד מוסר מספיק. וכך עשו, מידי פעם היו מפסיקים את לימודם, רצים לביתו של הראי"ה, וכל אחד היה מציץ דרך חור המנעול על הרב למשך דקה אחת, ואז חזרו בריצה ללימודם. והגרש"ז אויערבך היה מספר כי דקה זו של הצצה ברב הייתה מספיקה להם למשך מספר שבועות, עד שהיו מרגישים כי הם זקוקים ללימוד מוסר נוסף והיו חוזרים על המעשה.
מצוה להורות
יש לאדם לקבוע לו רב קבוע, כפי שאמרו חז"ל: "עשה לך רב" (אבות א' ו'), ויש לאדם לחפש אחר רב ירא שמים על מנת שהוראותיו יהיו נכונות. וכן שיהיה רבו בעל מידות טובות, כדי שלא יתבייש לשאול אותו כל דבר הנצרך. אמרו חז"ל (מועד קטן י"ז א'): "אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא'? אם דומה הרב למלאך ה' - יבקשו תורה מפיו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו". ומשמע בגמרא שם כי רב הדומה למלאך הוא רב שיש לו שם טוב והכל מתבשמים ממנו. וכן משמע בגמרא (חגיגה ט"ו ב') שר' מאיר שלמד תורה מאלישע בן אבויה, היה זה רק משום גדלותו של ר' מאיר, אבל אדם רגיל צריך לדקדק ברבו שיהיה ירא שמים.
אחת הדרכים היעילות ביותר להדבק בחכמים הינה בקריאת סיפורים על גדולי ישראל, המחזקים ביראת שמים, וגורמים לאדם לרצות ללכת בעקבותיהם. לכן ראוי לאדם לרכוש לילדיו ספרים העוסקים בתולדות חייהם של גדולי ישראל ובכך יתחנכו ליראת שמים ומידות טובות. וזו לשון המשנה במסכת אבות (פרק א משנה ד): "יוסי בן יועזר אומר: יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם" ובכך שמכניס לביתו ספרי סיפורים על חכמי ישראל הופך את ביתו - "ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
