- מדורים
- רביבים
תשובה: שילוב לימודי מדע בתוכנית הלימודים הוא לכתחילה, מפני שני יסודות חשובים ביותר. האחד עקרוני - בלא לימודי המדע הבנת התורה חסרה. השני - כדי לקיים את חובת ההורים להכין את ילדיהם כך שיוכלו להתפרנס בכבוד (קידושין ל, ב). נבאר את שני היסודות.
לימוד המדעים כחלק מלימוד החוכמה האלוקית
אמרו חכמים (שבת עה, א): "כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב - עליו הכתוב אומר 'ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו' (ישעיהו ה, יב)". והכוונה לכל חוכמות הטבע, שמתוך ההסתכלות במעשיו של מי שאמר והיה העולם אפשר להכירו, וזה היסוד לאהבת ה' וליראתו. והביאו לדוגמה את חוכמת האסטרונומיה, מפני שהיא החוכמה המורכבת ביותר, שדורשת יכולת מתמטית גבוהה (תשובות הרמב"ם קן ועוד).
אמרו חכמים (סוכה כח, א) על רבן יוחנן בן זכאי שלא ביטל תורה מימיו ועסק בכל החוכמות שבעולם, ומכאן שהעסק בחוכמות הוא מצווה רבה ואינו ביטול תורה אלא לימוד מעשי ה', ועל ידי כך אפשר להבין טוב יותר את חוכמת האלוקות והתורה.
רביבים (742)
הרב אליעזר מלמד
693 - יום הכיפורים והתיקון שבין אדם לחברו
694 - שילוב תורה ומדע במוסדות החינוך
695 - קבלת מלכותו ותקיעת השופר
טען עוד
ואף תיקנו חכמים שהרואה חכם מחכמי אומות העולם, יברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מחוכמתו לבשר ודם" (ברכות נח, א; שו"ע או"ח רכד, ו-ז). הרי שהמדעים השונים נקראים חוכמתו יתברך. שכל העולם נברא בחוכמה, ומי שלומד מדע, לומד את החוכמה האלוקית שגנוזה בעולם.
וכן מצינו שגדולי ישראל למדו חוכמות ושפות ורבים אף שימשו כרופאים, דוגמת רבי יהודה הלוי, הרמב"ם, הרמב"ן ועוד רבים. הרלב"ג הצטיין במתמטיקה ובאסטרונומיה ואף זכה לפתח מכשיר מדידה מדויק ששימש ספנים מאות שנים אחריו. המהר"ל התכתב עם גדול האסטרונומים בדורו, והיה חשוב כל כך בתולדות האסטרונומיה עד שיש בירח מקום על שמו. וכן עוד רבים.
חסרון החוכמה מחסיר בלימוד התורה
הגאון מווילנא עודד את תלמידיו ללמוד מדעים, וציווה לתלמידו ר' ברוך משקלוב לתרגם את אוקלידס מיוונית לעברית, כדי שיוכלו התלמידים ללמוד גיאומטריה. ואמר לו, שכפי שיחסר לאדם ידיעות משארי חוכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחוכמת התורה, כי התורה והחוכמה נצמדות יחד. וכן כתב בשמו תלמידו ר' ישראל משקלוב בהקדמתו לספרו 'פאת השולחן', שכל החוכמות נצרכות לתורתנו, והעיד שהגר"א ידע היטב אלגברה, משולשים והנדסה, וחוכמת המוזיקה וכל שאר החוכמות.
ואף מרן הרב קוק (במאמר 'דרישת ה'' ש'בעקבי הצאן') הביא דברי הגר"א אלו: "כל מה שיחסר לאדם מחוכמות העולם - נגד זה יחסר לו עשרת מונים מן התורה, אמר רבנו הגר"א ז"ל לנאמני ביתו". לכן, יחד עם הגברת "עוז התורה", מוכרחים להרחיב את הלימוד ב"חוכמה העולמית לפי האפשרי". ואומנם אי אפשר לדרוש מכל תלמיד חכם שיהיה "חכם רשמי בכל מקצועות המדעים, אבל אפשר לו להיות איש יודע את המצב הכללי של צביון הרוח שבדורו", כלומר מתמצא במדעי הטבע, הרוח והחברה.
ביתר חריפות אמרו חכמים (שבת עה, א): "היודע לחשב תקופות ומזלות ואינו חושב - אסור לספר הימנו", כלומר אין לדבר עם מי שמסוגל ללמוד חוכמות ומתעקש שלא ללומדן, שהופך את הבורות לעיקרון. ורבנו בחיי ב'חובות הלבבות' (ב, ב) כתב שמי שאינו מתבונן בטבע ולומד ממנו על חוכמתו יתברך, הרי הוא גרוע מבהמה, שכן לבהמה אין חיסרון בכך שאינה חושבת, שכך הוא טבעה.
קידוש ה' לעיני העמים
עוד אמרו חכמים (שבת עה, א): "מניין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות - שנאמר (דברים ד, ו) 'ושמרתם ועשיתם כי היא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים', איזו חוכמה ובינה שהיא לעיני העמים - הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות". כלומר, לגויים אין עניין בתורה עצמה, שהיא מיוחדת לישראל, אולם תפקידם של ישראל להביא ברכה לכל משפחות האדמה על ידי המשכת אור התורה וברכתה לכל המדעים, ועל ידי כך יאמינו כולם בה' ויתעלו בדרכי האמת והמוסר - כל עם וכל אדם לפי המתאים לו.
נמצא שכאשר יש בישראל מדענים דגולים, מתקדש שם ה' לעיני העמים. וככל שאותם מדענים יותר יראי שמיים, ושואבים השראה מהאמונה והתורה, כך מתקדש יותר שם שמיים. ועל ידי כך מקרבים את הגאולה. כמובא בספר 'קול התור' (ה, ב): "נודע למשגב, שרבנו (הגר"א)... עסק הרבה גם בחקירת סגולות הטבע מחקרי ארץ לשם השגת חוכמת התורה ולשם קידוש השם בעיני העמים ולשם קירוב הגאולה... גם ציווה לתלמידיו ללמוד כמה שאפשר בשבע החוכמות של מחקרי ארץ, גם בכדי להרים את חוכמת ישראל על פי חוכמת התורה בעיני העמים... ומפה לאוזן אמר לנו הרבה פעמים: מה עושים תופסי התורה שלנו בעד קידוש השם כמו שעשו הקדמונים מגדולי ישראל, שרבים מהם קידשו שם שמיים על ידי ידיעתם המרובה בחקירת מצפוני הטבע מנפלאות הבורא יתברך שמו, אשר גם רבים מחסידי האומות העלו על נס את חוכמת ישראל חכמי התורה, אנשי הסנהדרין, תנאים ואמוראים וכו', ובדורות המאוחרים רבנו הרמב"ם, ובעל התוספות יום טוב ועוד, אשר הרבו לקדש שם שמיים בעיני הגויים על ידי חוכמתם במחקרי ארץ".
יסוד לפרנסה
היסוד השני שמחייב שילוב לימודי מדע עם לימודי התורה הוא עקרון "דרך ארץ", שכולל בתוכו את האחריות המוסרית של האדם לפרנס את עצמו ואת משפחתו ולהשתתף ביישובו של עולם. בלא זאת אין קיום לתורה, וכפי שאמרו חכמים (אבות ג, יז): "אם אין דרך ארץ אין תורה".
וכן אמר וכתב אחד מגדולי הדורות האחרונים, הגאון המקובל הרב יוסף חיים בעל 'בן איש חי' (בספרו 'אמרי בינה' עמ' רלג-רמב), בדרשה שנשא לרגל הקמת בית ספר כי"ח בבגדד: "ועל כן יאות הוא לעסוק עם הנערים בעודם קטנים בשנים בשני הלימודים האלה, אחד של תורתנו הקדושה ואחד של דרך ארץ... ויעסקו עמהם בשני מיני לימודים אלו בזמן אחד, שהוא זמן הנערות שדעתם צלולה. ועל זה אמר התנא בפרקי אבות (ב, ב): 'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון'. כלומר, ראוי ויפה שתעסקו בשני לימודים של תורה ושל דרך ארץ בזמן אחד". אמנם אחר כך התאכזב מהנהלת בית הספר שלא נתנה מקום חשוב ללימודי הקודש, אבל העיקרון של השילוב נשאר בעינו.
המעלה העליונה בצדקה
בדורות האחרונים ההשכלה המדעית הפכה להיות מרכיב מרכזי ביכולתו של האדם להתפרנס, ובלא זאת רבים מתקשים להתקיים בכבוד. כתב הרמב"ם (מתנות עניים י, ז-יד): "שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. מעלה גדולה שאין למעלה ממנה, זה המחזיק ביד ישראל שמך (שנפל לעוני), ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה עימו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות..." וכן נפסק בשולחן ערוך (יו"ד רמט, ו).
כלומר, המצווה הגדולה ביותר היא לעזור לעני לצאת ממעגל העוני ולפרנס את עצמו. כיום, החלטה למנוע מילדים ללמוד מדעים כמקובל גוזרת על רבים מהם להיות עניים ומקשה עליהם להיחלץ ממעגל העוני. נמצא שהחלטה זו עומדת בסתירה לכל המצוות הרבות שבתורה שנועדו לעזור לעני ולהעמידו על רגליו.
ואם המטרה לעודד רבים ללמוד בכולל ולהתפרנס מצדקה, הרי כבר השיב על כך הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (ג, י): "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא".
אומנם מוסכם שראוי לפרנס את הלומדים כדי להיות מורים ורבנים, אולם לגבי מי שאינו מתאים לכך, או שאין הציבור נזקק לו, דברי הרמב"ם שרירים וקיימים.
כיצד גדלים יהודים נאמנים יותר
יש טוענים שאומנם נכון שראוי ללמוד מדעים, אולם המציאות מוכיחה שבוגרי החינוך הממלכתי־דתי פחות דתיים מבוגרי החינוך החרדי.
תשובה: אכן מקרב בוגרי החינוך הממלכתי־דתי יש כעשרה עד עשרים אחוזים חילונים, ומקרב בוגרי החינוך החרדי מעט פחות. כלומר מקרב בעלי תשובה יותר, ומקרב החרדים מבית פחות.
אולם הדבר אינו נובע משילוב לימודי מדע, אלא מפני שחלק מהורי תלמידי הישיבות התיכוניות בעצמם אינם דתיים אלא מסורתיים או חילונים. וגם מקרב ההורים הדתיים, לא מעט אינם מדקדקים במצוות. אם מביאים כל זאת בחשבון, יוצא שהצלחת הישיבות התיכוניות היא עצומה.
זאת ועוד, בדרך כלל הטוענים כך מודדים "דתיות" בסולם שמביא בחשבון חלק מהמצוות וההידורים אך מתעלם מיסודות גדולים שבתורה שכוללים מצוות רבות, כמו יישוב הארץ, שירות בצבא, יושר בעסקים, עזרה לזולת והשתתפות בבניין החברה והכלכלה. מבחינה זאת, נמצא שבוגרי החינוך שמשלב לימודי מדע נמצאים במקום גבוה יותר.
והעיקר, שחובתנו לשמור על כל עקרונות התורה ולהנחילם לדורות הבאים, כי בלא זאת לא נוכל למלא את ייעודנו כעם ה', לגלות את האמונה בכל מרחבי החיים, להביא ברכה לכל משפחות האדמה ולתקן עולם במלכות ש־די.
מתוך העיתון ב'שבע'
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
מתנות בחינם
הקשר בין ניצבים לראש השנה
חכמת התורה ומדעים