ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- פורים וחודש אדר
אמרו חכמים: "משנכנס אדר מרבים בשמחה" (תענית כט, א). השמחה הרגילה היא על הטוב שיש בעולם, אלא ששמחה זו מאוימת, מפני שעדיין יש בעולם גם רוע וצער. אולם כאשר גם הרע מתהפך לטוב, השמחה מתרבה. וזה מה שהיה בפורים, שהקדוש ברוך הוא הפך את הרע לטוב והציל את עמו ישראל. התברר שדווקא בזכות גזרתו הקשה של המן, עם ישראל חזר בתשובה, ומרדכי נעשה משנה למלך, ועל ידו בית המקדש השני המשיך להיבנות וישראל התבססו בארצם. מתוך כך למדנו שכל מה שנעשה בעולם, אפילו הרע, יתהפך לבסוף לטובה. וכיוון שסגולתו של חודש אדר היא להפוך את הרע לטוב, משנכנס אדר מרבים בשמחה.
זכור את אשר עשה לך עמלק
כדי לגלות את דבר ה' בעולם ישראל צריכים לדעת שיש רשע בעולם, ולא יהיה שמו של ה' שלם בעולמו כל עוד עמלק קיים. כיום אבד זכרו של עמלק, אבל מורשתו עדיין קיימת, ועל ישראל לזכור שאסור להיות רחמנים מדי לאויביהם. כשנהגנו ברחמנות יתרה, נענשנו. כך בימי שאול כשחמל על אגג, וכך בימי אחאב שחמל על מלך ארם.
גם בימינו, כאשר אין דין עמלק נוהג, העיקרון שצריך להכריע אויב אכזר לחלוטין נשאר על כנו. ומצווה לזכור זאת ולא לשכוח, ומתוך כך להילחם מלחמה שחותרת לניצחון גמור, כפי שכתב הרב סולובייצ'יק אחרי השואה. לצערנו רבים במנהיגות הצבאית והמדינית שלנו שוכחים את זה, ומעדיפים הסכמים שונים על פני ניצחון מוחלט.
בגלל שכחת החובה להילחם ברשע, שכחו שהחמאס רוצה להשמיד את ישראל ולהרוג כמה שיותר יהודים. שכחו שרוב הערבים שגרים ביהודה ובשומרון תומכים בחמאס על כל המשתמע מכך. שכחו שאחוז לא מבוטל מהערבים אזרחי ישראל תומכים בחמאס ורוצים להרוס את מדינת ישראל. אבל האויב מזכיר לנו את כוונת הזדון שלו במעשי רשע ורצח, וכך אנחנו חוזרים ונזכרים, ובעזרת ה' ננצח.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
793 - קהילה אחת, לב אחד: גבולות הפיצול בבית הכנסת
794 - משנכנס אדר: מרבים בשמחה, באחדות ובניצחון
795 - מצוות המזוזה: סגולת השמירה ודיני הקביעה
טען עוד
במצווה לתרום בכל שנה מחצית השקל לבית המקדש באה לידי ביטוי סגולת ישראל. שכן כל יהודי, בין עשיר ובין עני, בין חכם בין טיפש, בין צדיק ובין רשע, תורם מחצית השקל, ומכולם יחד מקריבים את קורבנות הציבור, המבטאים את הקשר המוחלט שבין ישראל לקדוש ברוך הוא. יתר על כן, כל אחד תורם מחצית, ללמדנו שכל אדם נזקק לזולתו כדי להשלימו. כפי הנראה רעיון זה עמוק כל כך עד שאפילו משה רבנו התקשה בו. "אמר רבי מאיר: מטבע של אש הוציא הקדוש ברוך הוא מתחת כיסא כבודו והראהו למשה" (ירושלמי שקלים א, ו). לאמור, שורש עניין סגולת ישראל נעוץ בקדושה העליונה.
כשבית המקדש היה בנוי, קדושת ישראל מתבטאת בנתינת מחצית השקל ממש, שממנה מקריבים את הזבחים לפני ה'. וכשבית המקדש חרב, דמם של הנהרגים על קידוש השם מבטא את סגולת ישראל, ועל ידי כך ישראל חיים וקיימים עד הגאולה.
מנהג זכר למחצית השקל
נוהגים לתת צדקה בחודש אדר זכר ל"מחצית השקל". הזמן הטוב לכך הוא לפני תפילת מנחה של תענית אסתר, כדי שהצדקה תצטרף לתענית לכפר.
יש שנהגו לתת מחצית מהמטבע המקובל באותו מקום. ויש שנהגו לתת שלושה חצאים מהמטבע המקובל, כנגד שלוש פעמים שנאמר "תרומה" בפרשת שקלים (רמ"א תרצד, א). בימינו המטבע הנפוץ הוא שקל, ואם כן לפי מנהג זה יש לתת שלושה חצאי שקלים. ויש נוהגים לתת שווי של מחצית השקל - היינו שווי כסף טהור במשקל מחצית השקל, שהוא 7.5 גרם, ומחירו כיום 77 שקלים. וכל המנהגים כשרים, והמוסיף בצדקה תבוא עליו ברכה.
מי נוהג לתת זכר למחצית השקל
יש אומרים שמנהג זה שייך לגברים מגיל עשרים ומעלה, שהם החייבים לצאת לצבא, והם היו חייבים במצוות מחצית השקל (רמ"א). ויש אומרים שגם נערים מגיל שלוש עשרה צריכים לקיים את המנהג (תוספות יו"ט).
ויש אומרים שנכון לתת זכר למחצית השקל גם בעבור קטנים (אליה רבא אורח חיים תרפו, ד; משנה ברורה תרצד, ה). ויש אומרים שנכון שגם נשים ייתנו זכר למחצית השקל (כף החיים תרצד, כז). וכך נוהגים כיום, לתת לפחות חצי שקל בעבור כל אחד מבני הבית, ואפילו בעבור עובר שבמעי אמו. אפשר להמליץ לתת שווי של מחצית השקל כסף טהור (77 שקלים) בעבור גברים שמעל גיל עשרים, ועל כל השאר חצי שקל. אין לתת זכר למחצית השקל מכספי מעשר כספים, שאין אדם רשאי לקיים מצוות ומנהגים שהוא חייב בהם מכספי מעשר כספים.
הדילמות במצוות הפורים
הנה פורים מגיע ויש לנו הזדמנות נפלאה לשמח את קרובינו וחברינו במשלוח מנות, אולם מתעוררת השאלה: למי נשלח? לכאורה הקודמים לכול הם קרובי המשפחה, אך אם נשלח רק להם מה ירגישו החברים הטובים שלנו? ואם נשלח לחברים, האם לקרובים ביותר או גם לרחוקים, שכן גם הם חברים יקרים, וגם להם ראוי לבטא אהבה בפורים? ובכלל כיצד נקבע מי קרוב ומי רחוק, האם לפי מידת הזמן שאנו חולקים יחד או לפי עומק הקשר? האם אלה שיודעים לשמוח או אלה שיודעים לעזור בעת צרה? ואולי ראוי לשלוח לשכנים שאומנם אינם חברים קרובים, אבל בכל זאת שכנים הגונים שראוי לשמור איתם על יחסים טובים? ואולי כדאי לשלוח לשכנים שהיחסים עימם מתוחים, ובזכות משלוח המנות נזכה להשלים? ואולי עדיף לזכור את החברים הטובים מהעבר שטרדות החיים הרחיקו אותנו מהם אבל באמת אהבתנו להם גדולה?
מאידך, כיצד נזניח את הקרובים והחברים הטובים, שבמשך כל השנה שומרים איתנו על יחסים טובים, ועכשיו בפורים נשכחם ולא נשלח להם מנות?! ואם נשלח לכולם, נצטרך להכין כמאה מנות, ולא נוכל להשקיע בכל מנה את המיטב, והמשלוח שלנו יהיה דל ולא יבטא את מלוא אהבתנו. יתר על כן, אחר שנשלח לכל כך הרבה חברים ושכנים, ישמעו כל שאר החברים והשכנים שלא קיבלו משלוח ואולי ייעלבו.
כך גם לגבי הסעודה. זו הזדמנות נהדרת לשמחה של מצווה שבה אפשר יהיה להיפתח, לומר דברים עמוקים מהלב, להתלהב באהבת ה' ותורתו, אבל צריך לשם כך מקום מתאים, מאכלים משובחים ומשקאות טובים, ובעיקר שותפים מתאימים. ושוב אותה שאלה, עם מי נקיים את הסעודה, עם הקרובים מצד זה או מצד זה, עם החברים מצד זה או עם החברים מצד זה, עם הפתוחים והשמחים או עם העמוקים והחכמים, עם הנאמנים שאולי משעממים או עם השובבים המעניינים. ועולה חשש שמה שלא נעשה יהיו קרובים וחברים שייעלבו. אז אולי עדיף להצטרף לסעודה של אחרים, ושוב השאלה למי, ומה נעשה עם זה שייעלב כי לא באנו לסעודה שלו. ואולי עדיף לנסוע למקום רחוק...
פורים מכונן את משלוחי כל השנה
התשובה היא שכל הרעיונות טובים, לכולם ראוי לשלוח מנות, עם כולם ראוי לקיים סעודה של מצווה. וזה עניינו של יום הפורים, להעניק השראה לכל השנה. בפורים אומנם לא נספיק לשלוח מנות לכולם, אבל מתוך פורים נוכל להבין את היופי שבמשלוח המנות ואת יקרת ערך הידידות, ונמשיך במשך כל השנה לשלוח מנות נאות לחברים ולידידים. אומנם אין מצוות חובה מוגדרת לשלוח בכל יום מנות לקרובים ולחברים, אבל אם נשלח להם מנות נקיים מצווה גדולה של "ואהבת לרעך כמוך". ואם נשלח את המנות לחברים או לקרובים בשעת צערם, נקיים מצווה נוספת של עידוד אדם שנצרך לחיזוק.
אם נשלח את המנות לחברים או לקרובים בעת שהם שמחים בשמחה של מצווה, נקיים מצווה נוספת של השתתפות בשמחת מצווה. מתוך פורים נתבונן במעלה המיוחדת של אדם ששולח לחברו מאכלים טעימים, ומתחבר בכך אליו בחיבור עמוק ואוהב. וזה לא כל כך קשה. כשאופים חלות או מבשלים דבר משובח לשבת, אפשר להגדיל מעט את הכמות ולשלוח מאפה או תבשיל לחברה שעבר עליה שבוע עמוס, או למי שיש לו יום הולדת, או למי שקיבלה עבודה חדשה או למי שפוטר מעבודתו.
כך נוכל להמשיך את הארת הפורים וקירוב הלבבות לכל השנה. ואף שבפורים עצמו לא נספיק לשלוח מנות לכל מי שהיינו רוצים, יום הפורים יהיה היום שבו נחליט להעצים את הידידות ולשלוח דברים משמחים לכל מי שהיה ראוי שנשלח לו מנות בפורים. כך תרבה האהבה והאחווה בינינו ובין כל קרובינו, חברינו ושכנינו.
פורים מאיר את סעודות המצווה של כל השנה
כך גם לגבי הסעודה. בפורים אומנם נוכל לסעוד רק עם מקצת מחברינו וקרובינו, אבל העיקר הוא שמתוך שמחת הסעודה נבין את ערך החברות והשמחה, והביטוי שלה בסעודות מצווה. נשתדל יותר להשתתף במשך כל השנה בשמחתם של קרובינו וחברינו, כדוגמת חתונות, בריתות, סיומי מסכתות וספרים, ושאר מפגשי קרובים וחברים. נקבע בדעתנו שההשתתפות שלנו בשמחות אלה לא תהיה רק כדי לקיים חובה משפחתית או חברתית אלא נקצה לכך את מלוא הזמן כדי שנוכל לשמוח שמחה גדולה בשמחת מצוותם. יתר על כן, נחשוב על כל החברים הקרובים שעימם רצינו לקיים את סעודת פורים ולא הצלחנו, ונשתדל לארח אותם או להתארח אצלם בסעודות שבת וחג. באופן זה שמחת הפורים תאיר ותימשך לכל השנה, ותרבה האהבה והשמחה.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
