ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- כשרות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
א. בגדר קנין אודיתא נחלקו הראשונים והאחרונים, יש אומרים שהזכיה בממון פועלת ע"י הודאה, כיון שהודאת בעל דין כמאה עדים, וי"א שהזכיה בממון נעשית מדין קנין, היינו שאם הנותן התכון להקנות ע"י הודאתו הר"ז מועיל כדין קניין וקניין זה נקרא "קניין אודיתא", וכל שמודה בעל הממון שמכר את הדבר הממון שייך לזה שהודה לו, וצריך לומר לשון הודאה כגון "נתתי" ולא "אני נותן כעת" וכד' (עי' בגמ' שם, ברשב"ם, תוס', רא"ש, ומש"כ קצוה"ח קצ"ד, ג' וסי' מ' סק"א, ונתיבות סי' ס' סקי"ז ופת"ש ר"ג סק"ג). ממילא יוצא שלדעת הסוברים שקנין אודיתא מועיל כדין קנין ממש ואינו רק נאמנות בעלמא, ניתן למכור לגוי את הכלי בקנין אודיתא, וכפי שיבואר לקמן.
ב. ונחלקו הפוסקים האם צריך לעשות קניין אודיתא בפני עדים, לדעת קצוה"ח (סי' מ' סק"א) צריך עדים ושיאמר בפניהם "אתם עדי" כדרך הודאה גמורה ולכא' כך עולה מפשט דברי הגמ' לעיל. אולם לדעת הנתיבות (שם) אין צורך בעדים, כיון "דלא איברו סהדי אלא לשיקרא". ולכתחילה יש לחוש לדעת קצוה"ח ולהקנות לגוי בפני עדים, אך ניתן להקל כנתיבות בשעת הצורך (כמבואר בסוף אות ג.).
ג. האם "אודיתא" מועילה בגוי: לדעת הקצות (קצ"ד סק"ג) הדבר מועיל בגוי אפ' למכירת חמץ, ואילו המקור חיים (סי' תמ"ח סק"ה) סובר שלא מועיל אודיתא במכירת חמץ משום שלעניין הפקעת איסור לא מהני הודאה בשקר, לשיטתו אודיתא הינה הודאת בעל דין, והיא מועילה בגוי רק בממונות. וכן נראה מדברי המ"ב (תמ"ח סקי"ז) שהאריך לגבי שאר קניינים ולא הזכיר קניין אודיתא. יש לציין שדעת האמרי בינה (הלואה טז) שקניין אודיתא אינו מועיל בגוי כלל. אולם נלע"ד כשיש צורך גדול יש להקל לעשות את הפתרון הנ"ל בקנין אודיתא, כיון שדין טבילת כלים קל יותר מפסח החמור שיש בו כרת, וכל שכן בכלי זכוכית שלרוב הדעות הוי דרבנן.
ד. האם העצה לתת לגוי את הכלי ולשאול ממנו מועילה תמיד: השו"ע (שכ"ג, ז') כתב עיצה זו רק לגבי שבת, ובס' טהרת ישראל (ל"ה) כתב שעצה זו אינה אלא כשצריך לכלי ואין לו כלי אחר, וכתב על כך המ"ב (ס"ק ל"ה) בשם הט"ז שלאחר שבת צריך להטביל את הכלי כיון שלבסוף יהיה נשקע תחת ידו והוי כשלו, אלא שיטביל בלא ברכה. וכך הכרעת כה"ח (שכ"ג, נ'). ודלא כפר"ח (סק"מ) שיש להטביל אח"כ בברכה. ורק נציין שאף שיש איסור לעשות קניין בשבת, מכל מקום לצורך שבת יש להתיר, ואכמ"ל (עיין או"ח סי' ש"ו מג"א ש"ו סקט"ו, ומ"ב סקל"ג).
ה. האם צריך לתת לגוי שהוא מכיר: לדעת הדרכ"ת (יו"ד ק"כ, ק"ח) וכה"ח (או"ח שכ"ג, מ') גוי האמור לעניין הפטור מטבילת כלים, היינו כל גוי לאפוקי מעבדו שפחתו או משרתי הבית, כיון שבהם הדבר נראה כהערמה בעלמא. ולדעת הכת"ס (או"ח נ"א) צריך שיהיה הגוי מכירו כדי שלא יעבור על "לא תחונם", כיון שלתת מתנת חינם לגוי שאינו מכיר ולא חייב לו כלום ואין לו שום תועלת בכך הדבר אסור. יש להעיר שהראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה מתיר להשתמש בעצה זו לכלים גדולים מאד שלא ניתן להטביל או לכלי חשמל שיש חשש שיהרסו וכד', ושמעתי שלא הצריך לעשות זאת בפניו אלא להקנות לגוי מסויים במתנה שמכירים אותו (לדוג' הגוי ששומר בשבת בכניסה לבי"ח שערי צדק) ויאמר שהכלי נתון במתנה גמורה לשומר הערבי שנמצא בשבת בבית החולים שערי צדק, והמתנה היא על מנת שישאיל לו בחזרה, ובאופן זה לא התחייבו הכלים בטבילה שכן הם של הגוי.
העולה למעשה:
אף שלא ניתן לזכות לגוי שלא בפניו, כיון שזכיה מטעם שליחות וקי"ל שאין שליחות לגוי, מכל מקום ניתן להקנות לגוי בקנין "אודיתא", בתנאים הבאים:
א). יש לומר "מכרתי כלי זה לגוי פלוני באופן המועיל" בפני עדים (אם יש אפשרות), ביום חול ניתן לכתוב כן בשטר. לאחר מכן יש לשאול מן הגוי את הכלי. בדרך זו אין צריך להביא לגוי את הכלי בפועל.
ב). יש להשתמש בפיתרון זה רק בשעת צורך, כגון אדם ששכח ולא הטביל את הכלי (הנצרך לשבת) בערב שבת, ואפילו אם מדובר ביום חול (בשעת הצורך) וכנידון השאלה.
ג). כשיהיה פנאי בהמשך - יש להטביל את הכלי בלי ברכה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.














