ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א.לדעת רוב הפוסקים מותר לשתות קפה שבשלו הגוי, בין קפה נמס ובין קפה שחור.
ב. אם גוי בישל קפה נמס יש להקפיד שהחלב יהיה חלב כשר מחליבת ישראל ולא חלב גוי.
ג. תיקון בהלכה שבועית משבוע שעבר-
על פי מפקחים ברבנות הראשית, בשווארמות מצויות הבשר יתבשל על השיפוד גם בלי חיתוך. כמו כן ברוב הבדצי"ם ישנו נאמן כשרות שצמוד לעובד, או שהעובד יהודי.
א. קפה של גויים
לפני כשש מאות שנה התחילו לייצר משקה מפולי קפה, תוך כמאתיים שנה התפשט הקפה מתימן עד אירופה ומשם לאמריקה וביחד עם התפשטות הקפה עלתה השאלה מה הדין בקפה שבישלו גוי.
בימינו השאלה מתחלקת לשתי שאלות - קפה שחור וקפה נמס, בכל אחד מהם יש קולא או חומרא שאין בחבירו.
בפוסקים הובאו שני טעמים להיתר.
הטעם הראשון הוא מפני שקפה אינו מאכל אלא שתייה, ("אין מלפתים בו את הפת"), ודינו כשיכר של גוים, שמותר לשתות (כשאינו שותה את השכר במסיבה של גויים).
הטעם השני הוא מפני שאבקת הקפה מתבטלת במים, (מסיבה זו מברכים על קפה שהכל ולא בורא פרי העץ), ולכן המים נחשבים עיקר ואין בהם דין בישול גוי.
מאידך הפוסקים האוסרים טענו שהקפה עולה על שלחן מלכים. ועוד שמאחר ואין במים רק טעם אלא גם ממשות (בקפה שחור ולא בקפה נמס) אי אפשר לומר שזה בטל לגמרי למים לעניין בישולי גוים.
ההכרעה למעשה נתונה במחלוקת. לדעת הגר"ש וואזנר זצ"ל יש להחמיר. מאידך דעת הגר"ע יוסף זצ"ל ורוב הפוסקים להקל בזה.
בנס קפה שגוי מכין, יש להקפיד גם שהחלב יהיה חלב שחלבו יהודי, אחרת הקפה אסור מאחר ויש בו 'חלב גוי'.
ב. הערה לגבי בישול גוי בשאוורמה
בשבוע שעבר כתבנו על בישול גוי בשווארמה, בעקבות הדברים קבלנו הערה ממפקחים ברבנות הראשית שביקשו ליידע על המציאות בפועל.
ישנם גדלים שונים של שיפודי שווארמה, הגדולים שבהם שוקלים קרוב ל500 ק"ג. בגדלים אלו השכבה הפנימית לא מתבשלת (ולכן חיתוך השכבה החיצונית הוא הכרחי). אך בגודל הרגיל והמצוי בשאוורמות, 70 - 80 ק"ג לשיפוד, השכבה הפנימית מתבשלת.
נוסף לזאת למעשה מקפידים ברוב הבדצי"ם (האשכנזים והספרדים) ל'נאמן כשרות' שישהה עם הגוי כל הזמן או לפועלים יהודים בדווקא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
