ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
יום אחד, בדרך חזרה מביתו החליט משה לעשות מעשה. כבר כמה ימים רואה שלטים על הגרלה ענקית כשהפרס הגדול הוא על סך עשרות אלפי שקלים. "ארכוש כרטיס ומי יודע, אולי אזכה בהגרלה הגדולה" אמר לעצמו ומיהר לעבר עמדת הרכישה.
לתפילת ערבית הגיע משה בהתרגשות גדולה. לאחר תפילה מרוממת ומלאה בתחינה לבורא עולם שיזכה אותו בהגרלה הגדולה.
למחרת, בהגיעו לתפילת שחרית נשמעה בשורה גדולה. רב מהשכונה, הרב אלתר, זכה לארס את ביתו בשעה טובה ומוצלחת. אולם, הכל ידעו כמה עני הוא. הכיצד יעמוד בתשלומים הגבוהים כעת? איש לא ידע, אך לפתע אמר יצחק, הידען של השכונה: "רב אלתר קנה כרטיס להגרלה הגדולה. בא נתפלל כולנו שיזכה בכרטיס ויוכל להשיא את ביתו בשמחה וברווחה" כולם הנהנו ולפתע נפתחה הדלת ורב אלתר נכנס פנימה כשכולם מלווים אותו בשירה וריקודים. הרב הודה לכולם, הוריד את מעילו ותלה אותו במתלה. התפילה החלה.
משה, ששמע את כל המתרחש הבין פתאום שאזלו סיכוייו לזכות בכרטיס. "הרי מה שווה תפילת גנב לעומת תפילת הרב וכל הקהל?" משה לא הצליח להתרכז בתפילתו כלל, ולפתע עלה רעיון בראשו. "גאון!" אמר לעצמו ומיהר לעבר הכניסה. הוא חיפש ומצא בקלות את מעילו המרופט של הרב אלתר. הוא פשפש מעט בכיסים ומצא את מבוקשו- כרטיס הגרלה. בזריזות וביעילות, תוך שהוא מביט לכל עבר החליף את כרטיסו שלו בכרטיסו של הרב וחזר למקומו בתוך בית הכנסת. "כעת כולם מתפללים על כרטיסו של הרב אך אינם יודעים שהכרטיס נמצא אצלי" צחק לעצמו.
יומיים לאחר מכן נערכה ההגרלה הגדולה. השמועה עברה מפה לאוזן כמהירות הבזק. הרב אלתר זכה בהגרלה הגדולה! גם משה שמע זאת אך זעקה נמלטה מפיו, הרי הכרטיס שזכה היה בעצם כרטיסו שלו!
למי שייך הכסף? למשה הגנב שרכש את הכרטיס מלכתחילה והניח אותה בכיסו של הרב אלתר? או לרב אלתר שלא ידע כלל על ההחלפה שנעשתה?
.
תשובת האור שמח הגאון הרב מאיר שמחה מדווינסק זצ"ל: הקב"ה דרכים שונות לו להיטיב או להרע עם בני האדם ואם הגיע לאדם לזכות בפרס ישלח לו הקב"ה גנב כדי לספק את אותה זכייה.
הצענו את הדברים לפני הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א, וכך הסביר:
לא שמעתי מה שאומרים בשם האור שמח. ואם אכן נאמרו הדברים על ידו כנראה שהם נאמרו במישור האמוני. ובפרט לאדם שהחליף את כרטיס ההגרלה בגנבה מבחינה מוסרית אין לו זכות לתבוע את מי שזכה בהגרלה. אך מבחינה הלכתית צרופה הזכייה שייכת לכרטיס ומי שהיו בעליו החוקיים הם הזוכים.
אולם במקרה שלנו האדם שהחליף את הכרטיס בגניבה מצידו למעשה הקנה את הכרטיס שלו ברצונו הגמור לגנב. אמנם הנגנב לא ידע ולא הסכים, אך מבחינת הגנב הוא ויתר על זכותו על מנת לזכות בכרטיס המקורי שלו ולא יכול עכשיו להתחרט. כעין זה מצינו באדם שתבע את חברו שהוא חייב לו חיטים והנתבע הודה לו שהוא אכן חייב לו אבל שעורים ולא חיטים, הדין הוא שהתובע לא מקבל את השעורים כי בכך שהוא טען חיטים ולא שעורים הוא הודה שהנתבע לא חייב לו שעורים.
לסיכום:הכסף לא שייך לגנב אלא לנגנב.
(הסיפור עם תשובת האור שמח מבוסס על הספר 'ניסים מספרים על עצמם' של חיים ולדר).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
