ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
הרב משה ארנרייך, אב"ד ארץ חמדה- גזית
ערך: הרב סיני לוי
המקרה
משפחת בן ארי בנו ביישובם בית חדש. בן ארי סיכמו עם דוד בעליה חברת "החלון" על ייצור ואספקת חלונות לצורך ביתם החדש עד לפני חג הפסח. בן ארי הבהירו לנתבע, שחיוני להם שאספקת החלונות תהיה לפני תקופה זו, שכן הם מתכוונים להכנס לביתם בפסח.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
122 - אל תשליכנו
123 - חלון הזדמנויות, ב'
124 - תחרות צילום (ב)
טען עוד
בגליון הקודם דנו בהשטת עלויות החלונות הזמניים הפשוטים שהותקנו. בגליון זה נדון בתביעות נוספות שבסכסוך:
משפחת בן ארי תובעת את הנזקים שנגרמו עקב העיכוב בכניסה לבית:
קנס לקבלן שבנה את הבית על עיכוב מצידם לסיום העבודה.
העסקת שומרים זמן נוסף לשמירה על הפועלים במשך שבועיים.
הפסד ימי עבודה של התובע עקב הצורך להשגיח על הבניה תקופה נוספת.
דמי שכירות עבור התקופה בה התעכבו מלהכנס לבית.
פיצוי על עוגמת נפש.
דיון
תשלום עבור נזקים נוספים
הנימוקי יוסף1 דן בשאלה האם פועל המתחייב לעשות עבודה שהיא 'דבר האבד', מתחייב בנזקים כאשר לא ביצע את הפעולה, ואכן נגרם נזק. ולדעתו
ומיהו אם לא שכר עליהם אלא הפסיד בהמתנתם, אינם משלמים,
הסברא של הנימוקי יוסף היא, שבסופו של דבר הפועלים לא גרמו את הנזק בידיים, והזכות ל'שכור עליהם', היא מכח ההתחייבות שלהם להשלמת המלאכה.
לעומת זאת, בהגהות אשירי2 שכתב:
ואם דבר האבד שעל ידי גרמתו נעשית אבד נראה לי דחייבים לשלם כל הפסידו משום דינא דגרמי ...
השו"ע לא כתב מהו דין תשלום ההפסדים, אולם הרמ"א חו"מ (סימן שלג סעיף ו) פסק:
ואם לא שכר עליהם אחרים, אין הפועלים חייבים לשלם לו הזיקו (נ"י פרק האומנין)...ודוקא בדבר האבוד שאינו ממון, כגון מלמד או כדומה לזה, אבל בדבר האבוד של ממון, צריך לשלם לו כל הזיקו (תרומת הדשן סימן שכ"ט הגהת אשר"י)".
האחרונים נחלקו כיצד להבין את פסיקת הרמ"א:
הש"ך מכריע להלכה, שאין מחלוקת בין הראשונים, ובמקרה בו ניתן לשכור פועלים שיצמצמו את הנזק ולא עשה כן, איננו יכול לתבוע על הנזקים שנגרמו לו, אך במקרה בו לא הייתה אפשרות לפעול לביטול הנזק גם במחיר שכירות פועלים במחיר מופקע, על הפועל שלא הגיע לעבודתו לשלם על הנזקים שנגרמו לבעל הבית.
הגר"א3 כותב, שהנימוקי יוסף אכן חולק על מה שהביא הרמ"א, אך הרמ"א לא סבר כמוהו והעדיף לפסוק כהגהות אשיר"י ותרומת הדשן. לדעת נתיבות המשפט4 אין לשלם אף על נזק ממוני.
בנידון דידן, הייתה לתובעים אפשרות להזמין חלונות אחרים באופן מידי, אולם הם בחרו בשלב הראשון שלא לעשות זאת, ורק לאחר שנואשו מהנתבע החליטו לעשות זאת, על מנת למנוע את התמשכות הנזקים.
לסיכום, לאור המחלוקת בפסיקת ההלכה והספיקות הנוספים ביישום הדין בנדון דידן, הרי שמעיקר הדין לא ניתן לחייב את הנתבע בתשלום על הנזקים שנגרמו.
עם זאת, שני הצדדים חתמו על שטר בוררות המסמיך את בית הדין לדון הן לדין הן לפשרה. מכח סמכות זו של בית הדין גם לפשרה, בית הדין רשאי לתת מקום לכך שלדעת הגר"א, ולדעת אחד הדיינים גם לדעת הש"ך, סביר להניח שקיים חיוב גמור בפיצוי על הנזקים. כמו כן, גם למי שסובר שחיוב זה איננו קיים, הרי זה מכיוון שאיננו מגדיר את החיוב דינא דגרמי, אלא כגרמא בנזקין, ולהלכה גרמא בנזקין פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים5.
מנהגו של בית הדין מדין הפשרה, להמיר את החיוב בדיני שמיים בחיוב חלקי בדיני אדם.
עם זאת, כאשר באים לדון מכוח הפשרה, על בית הדין להתחשב גם בכך, שאף שאשמת העיכוב בעבודה הינה של הנתבע, הרי שלא ניתן לומר שהתובעים עשו את כל המאמצים על מנת להימנע מהעיכוב. מה עוד שבשעת מעשה הציע להם הנתבע לעשות שאלת רב באופן מיידי, והם דחו אותה. עובדה אלו אינן משמעותיות דיין כדי לשחרר את דוד מחובותיו שבדין, אך הן משמעותיות כאשר בית הדין מחייב את דוד מכח סמכותו הרחבה על פי הסכם הבוררות, כפשרה.
לאור זאת קובע בית הדין את החיוב בתביעות הבאות:
1. חיוב הקנס לקבלן – התובעים לא הביאו כל הוכחות לחיוב קנס זה, וכשמדובר על תקופה קצרה הדבר לא מקובל. לכן הרוב בבית הדין דוחה דרישה זו.
2. תשלום לשומרים – מדובר בתשלום ברור והכרחי. בית הדין חייב מתורת פשרה סכום של שני שליש מעלות השומרים ליום עבודה.
3. תשלום חידוש השכירות – בית הדין חייב את הנתבע במחצית השכירות הנוספת שנאלצו התובעים לשלם.
4. תשלום הפסד ימי עבודה של התובע – סעיף זה איננו סעיף של נזק שנגרם, אלא של מניעת רווח, ומדובר כאן בתביעת על תשלום "שבת". תשלום זה קיים באדם המזיק את חברו בידיים. בקצות החושן6 הוכיח, שכאשר מדובר בחיוב מדינא דגרמי, לא קיים חיוב שבת. מכיוון שבנידון דידן גם לשיטה הסוברת שקיים חיוב תשלומין מן הדין על נזקים, החיוב נובע מדינא דגרמי, עולה שבהפסד ימי עבודה אין חיוב לכל הדעות. בית הדין דחה את התביעה בסעיף זה.
5. תשלום על עגמת נפש –מעיקר הדין אין מקום לחייב על כך, אולם ניתן לפשר על כך על מנת לצאת ידי שמיים. בנדון דידן, לא היתה כוונת זדון במעשהו של דוד, ועל כן, אין מקום לחייב בעגמת נפש גם מדין הפשרה.
סיכום:
בית הדין חייב את דוד עבור החלונות הזמניים שהותקנו על ידי צד ג', ואפשר לו לקחת את החלונות עצמם.
בנוסף, מכח סמכותו שבהסכם הבוררות, חייב בית דוד גם בנזקים עקיפים, בהם יש חיוב בידי שמיים. בקביעת הסכום, התייחס בית הדין גם לאשמה החלקית שבהתנגות משפחת בן ארי.
_____________________________________________________
1 ב"מ מו ע"ב מדפי הרי"ף
2 ב"מ פ"ו סימן ב
3 שם ס"ק מ
4 שם ס"ק יד
5 בבא קמא נה ע"ב נו ע"א
6 סימן שח ס"ק ב וסימן שלג ס"ק ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
