ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
יום אחד, בדרך חזרה מביתו החליט משה לעשות מעשה. כבר כמה ימים רואה שלטים על הגרלה ענקית כשהפרס הגדול הוא על סך עשרות אלפי שקלים. "ארכוש כרטיס ומי יודע, אולי אזכה בהגרלה הגדולה" אמר לעצמו ומיהר לעבר עמדת הרכישה.
לתפילת ערבית הגיע משה בהתרגשות גדולה. לאחר תפילה מרוממת ומלאה בתחינה לבורא עולם שיזכה אותו בהגרלה הגדולה.
למחרת, בהגיעו לתפילת שחרית נשמעה בשורה גדולה. רב מהשכונה, הרב אלתר, זכה לארס את ביתו בשעה טובה ומוצלחת. אולם, הכל ידעו כמה עני הוא. הכיצד יעמוד בתשלומים הגבוהים כעת? איש לא ידע, אך לפתע אמר יצחק, הידען של השכונה: "רב אלתר קנה כרטיס להגרלה הגדולה. בא נתפלל כולנו שיזכה בכרטיס ויוכל להשיא את ביתו בשמחה וברווחה" כולם הנהנו ולפתע נפתחה הדלת ורב אלתר נכנס פנימה כשכולם מלווים אותו בשירה וריקודים. הרב הודה לכולם, הוריד את מעילו ותלה אותו במתלה. התפילה החלה.
משה, ששמע את כל המתרחש הבין פתאום שאזלו סיכוייו לזכות בכרטיס. "הרי מה שווה תפילת גנב לעומת תפילת הרב וכל הקהל?" משה לא הצליח להתרכז בתפילתו כלל, ולפתע עלה רעיון בראשו. "גאון!" אמר לעצמו ומיהר לעבר הכניסה. הוא חיפש ומצא בקלות את מעילו המרופט של הרב אלתר. הוא פשפש מעט בכיסים ומצא את מבוקשו- כרטיס הגרלה. בזריזות וביעילות, תוך שהוא מביט לכל עבר החליף את כרטיסו שלו בכרטיסו של הרב וחזר למקומו בתוך בית הכנסת. "כעת כולם מתפללים על כרטיסו של הרב אך אינם יודעים שהכרטיס נמצא אצלי" צחק לעצמו.
יומיים לאחר מכן נערכה ההגרלה הגדולה. השמועה עברה מפה לאוזן כמהירות הבזק. הרב אלתר זכה בהגרלה הגדולה! גם משה שמע זאת אך זעקה נמלטה מפיו, הרי הכרטיס שזכה היה בעצם כרטיסו שלו!
למי שייך הכסף? למשה הגנב שרכש את הכרטיס מלכתחילה והניח אותה בכיסו של הרב אלתר? או לרב אלתר שלא ידע כלל על ההחלפה שנעשתה?
.
תשובת האור שמח הגאון הרב מאיר שמחה מדווינסק זצ"ל: הקב"ה דרכים שונות לו להיטיב או להרע עם בני האדם ואם הגיע לאדם לזכות בפרס ישלח לו הקב"ה גנב כדי לספק את אותה זכייה.
הצענו את הדברים לפני הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א, וכך הסביר:
לא שמעתי מה שאומרים בשם האור שמח. ואם אכן נאמרו הדברים על ידו כנראה שהם נאמרו במישור האמוני. ובפרט לאדם שהחליף את כרטיס ההגרלה בגנבה מבחינה מוסרית אין לו זכות לתבוע את מי שזכה בהגרלה. אך מבחינה הלכתית צרופה הזכייה שייכת לכרטיס ומי שהיו בעליו החוקיים הם הזוכים.
אולם במקרה שלנו האדם שהחליף את הכרטיס בגניבה מצידו למעשה הקנה את הכרטיס שלו ברצונו הגמור לגנב. אמנם הנגנב לא ידע ולא הסכים, אך מבחינת הגנב הוא ויתר על זכותו על מנת לזכות בכרטיס המקורי שלו ולא יכול עכשיו להתחרט. כעין זה מצינו באדם שתבע את חברו שהוא חייב לו חיטים והנתבע הודה לו שהוא אכן חייב לו אבל שעורים ולא חיטים, הדין הוא שהתובע לא מקבל את השעורים כי בכך שהוא טען חיטים ולא שעורים הוא הודה שהנתבע לא חייב לו שעורים.
לסיכום:הכסף לא שייך לגנב אלא לנגנב.
(הסיפור עם תשובת האור שמח מבוסס על הספר 'ניסים מספרים על עצמם' של חיים ולדר).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
