ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
מכל קצוות הארץ, המוני יהודים דואגים להירשם מראש לאוטובוסים המורשים להיכנס, ובהגיע הלילה הגדול, למעלה מ- 1000 אנשים מוותרים על שנת לילה מתוקה, מיטלטלים בדרכים, ובלבד שיזכו להתפלל בציונו של יוסף הצדיק. בדרך, מידפקים על דלתות האוטובוסים כל האנשים שלא זכו להירשם מראש, ומייחלים לזכות ולפקוד את הציון הקדוש.
אשריכם ישראל! וודאי ה' רווה נחת מבניו חביביו, המוותרים על תענוגות העולם הגשמי, ובלבד שיזכו לרגעים רוחניים נעלים של דבקות בו יתברך!
יתר על כן, היו שנים שהקבר היה חרב, שרוף ומפויח, ובכל זאת יהודים עשו מאמצים עילאיים להגיע לכניסה הלילית החודשית, להתלכלך באפר ובפיח, ולהעתיר לה' תחת כיפת הציון המנותצת.
אכן, זכות גדולה יש בכך לישראל קדושים, ואיני רוצה להיות חלילה מהמקטרגים על ישראל, ובכל זאת כשזכיתי אף אני להשתתף בכניסות ליליות אלו, הנערכות בעשרים השנים האחרונות, עת עיר הברית שכם וציון יוסף הצדיק, שבויים ומחוללים ביד זרים, צפו ועלו בי תמונות עבר מהימים שבהם הציון היה בידינו. מתמונות אלו גם למדתי תובנה חשובה בעבודת ה' הקשורה לפרשתינו.
בעבר, כשהציון היה בידינו, כל יהודי יכול היה באופן חופשי לבוא ולהתפלל במקום. אמת, זה היה מורכב, שהרי ערביי שכם היו מאז ומעולם אויבי ישראל, ולעיתים השליכו אבנים על מכוניות יהודיות שעברו בעיר, ובכל זאת באותם ימים היה הרבה יותר קל להגיע לציון מאשר בימינו. כמה באו? מעטים. הרבה פחות מהמגיעים כיום.
בשנת תשנ"ו, כשצה"ל יצא משכם, אך הותיר בידיו את השליטה בקבר יוסף עצמו, הוא אסר במשך מספר שבועות על יהודים להיכנס לציון. לאחר דין ודברים, הוא אישר כניסה של 50 יהודים לציון, אך נתן צווי הרחקה משכם לרבים מתלמידי ישיבת 'עוד יוסף חי' שלמדה בקביעות במקום.
באותם ימים, למדתי בישיבת מרכז הרב, והנה אנחנו מקבלים טלפון מאנשי 'עוד יוסף חי'. הם סיפרו לנו שיש אישור ל – 50 יהודים להיכנס לציון, אך עקב צווי ההרחקה אין ביכולתם למלא את המכסה, והם חוששים שיקצצו את המכסה. ואכן, זכיתי באותם ימים ללמוד מספר ימים בציון יוסף הצדיק, ולצערנו הגדול אפילו 50 אנשים היה קשה להביא...
מה השתנה? מדוע בימינו, כשקשה יותר להגיע לציון יוסף הצדיק, האנשים נוהרים למקום?
מסתבר, שלעיתים, דווקא הקושי והצורך במסירות נפש על הדבר, מקנה חשיבות לדבר, ויוצר בקרבנו תשוקה לאותו דבר. ובהקשר רחב יותר, לעיתים דווקא הריחוק, יוצר חשיבות, (ואף אהבה וקירוב).
ולהבדיל, בין קדוש לטמא, כך מצאנו בעבר בעובדי עבודה זרה. בספר מלכים (א, יב, כח-ל) מסופר שירבעם בן נבט עשה עגלי זהב כביכול כתחליף לעליה לרגל לבית המקדש. הוא מיקם את העגלים בשני מקומות, בבית אל ובעיר דן, אך העם הלך דווקא ל'דן'.
מבאר שם המלבי"ם, שירבעם חשב שאם יעשה לעם חיים קלים, וימקם את העגלים במקום קרוב, אחד בדרום בבית אל, ואחד בצפון בדן, הוא יצליח יותר. אולם העם העדיף ללכת למרחקים, לדן, כי "טבע האדם להתחייב את עצמו באיזה עבודה לה', וכל שהדת תעמוס עליו עבודות קשות ומצוות רבות כן יטה יותר אחריה ויעשה ברצון".
וכך זה גם בפרשתנו. הפרשה עוסקת בכניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום כיפור, ומציינת שהציווי ניתן "אחרי מות שני בני אהרון". אזכור זה תמוה מאוד, שהרי בני אהרון מתו כבר באמצע פרשת שמיני, ומדוע המתינה התורה עם פרשתנו ולא הביאה את הציווי מיד אחרי מותם?
והתשובה נעוצה בסקירה מהירה של הפרשיות שבין סיפור מות בני אהרון לציווי בפרשתנו. החוט המקשר של (כמעט) כל הפרשיות הללו, שהן עוסקות בכל סוגי הטומאות. טומאת שרץ, נבלות, יולדת, צרעת, זב, זבה ונידה. הלכות טומאה וטהרה נוגעות מאוד לציווי על הטמאים, להתרחק ולא להיכנס למקומות קדושים.
נמצאנו למדים, שלאחר שבני אהרון הרגישו חופשיים להיכנס למשכן כרצונם, חשו שאפשר להיכנס בקלות למקום, מיד באה התורה ולימדה שזהו מקום קדוש, שקשה להיכנס אליו. הדרך להגיע למשכן, עוברת בשורה ארוכה של הגבלות.
ושיא התהליך מופיע בכניסה לקודש הקודשים בסדר מורכב ומדוקדק של עבודה מדויקת ביום הכיפורים. כך מבינים, שהמקום הוא מקום גדול ומיוחד, וכשנכנסים אליו יודעים להעריך זאת, ומבינים את גודל מעלתו.
ולחיי היום יום, יכולים אנו לקחת מכך וסר השכל ליחס לבית הכנסת, מקדש מעט. דווקא כשאנו מתייחסים אליו בכבוד המתאים, ונוהגים בו בשורת הגבלות המעידות על קדושתו, לבושים בלבוש מתאים ומכובד ועוד, אנו בונים בתוכנו קרבת אלוקים ואהבת ה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
