ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אחד השלבים היותר מיוחדים בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים המופיעה בתחילת פרשת אחרי מות הוא עניין שני השעירים והגורל - הפור המוטל ביניהם "ומאת עדת בני ישראל ייקח שני שעירי עזים לחטאת ... ולקח את שני השעירים ... ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד לד' וגורל אחד לעזאזל" (ויקרא ט"ז, ה-ח). נמנעתי מלכנות אותם קרבנות מכיוון שרק אחד מהם הופך לקרבן חטאת והשני נשלח ל"עזאזל המדברה" (עיין רמב"ן שם, שם ח). חז"ל במסכת יומא לומדים מן הפסוק "שני שעירי עזים - שני שעירי יום הכיפורים מצוותן שיהיו שניהן שווין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד" (סב ע"ב, רמב"ם ב' עבודת יום הכיפורים פ"ה הי"ד).חז"ל קושרים בין שני השעירים הללו ל"שני גדיי עזים טובים" שרבקה ציוותה על יעקב לקחת (בראשית כ"ז ח) וז"ל המדרש "מהו טובים א"ר ברכיה א"ר חלבו טובים לך, טובים לבניך שהם מתלכלכין מן העוונות כל ימות השנה ומביאים שני שעירים ביום הכיפורים והם מתקרבים ומתכפר להם" (פסיקתא רבתי פמ"ז).
בהפטרת פרשת קדושים מכריז הנביא עמוס "הלא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם ד' הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתים מכפתור וארם מקיר ... אפס כי לא השמד אשמיד את בית יעקב נאם ד'" (ט' ז-ח). פסוקים אלה מתארים תהליך היסטורי רב משמעות בתולדות המזרח התיכון ובתולדות העם היהודי. הקב"ה הוביל שלשה עמים, בשלשה ראשי חץ, באותה תקופה לכיוון ארץ ישראל. עם ישראל יצא ממצרים כדי להפך את ארץ כנען לארץ הקודש - ארץ ישראל. הפלשתים עזבו את כרתים - כפתור ונחתו בחוף הדרומי של ארץ כנען כדי להפוך אותה לפלשת. הארמים נדדו מאזור קיר (ארמניה?) לכיוון סוריה של היום במטרה להפוך את ארצנו לחלק מסוריה - ארם הגדולה. מדוע זכה העם היהודי לנצח בקרב המשולש אע"פ שגם הוא גלה מארצו (תושבי ממלכת ישראל הוגלו בידי האשורים באותו זמן שהאשורים הגלו את הארמים, והפלשתים. שני עמים אלה נעלמו זמן קצר מאוחר יותר - עיין עמוס א' ה, ח).
שמעתי ממו"ר הרה"ג שלמה פישר (מחבר ספרי הלמדנות והדרוש "בית ישי", דיין לשעבר בבית הדין הגדול בירושלים) את ההסבר הבא. גם יעקב ועשיו הם תאומים, לשניהם אותו יחוס, אותם הורים (להבדיל מיצחק וישמעאל) ושניהם גדלו באותו בית. למרות זאת "בחר ד' ביעקב". בחירה זו התבררה בעקבות לקיחת שני גדיי העזים הטובים. בחירה זו נעשתה על ידי יצחק אבינו שלא מדעת אלא בהחלטה אלוקית על פי נבואה (עיין רמב"ן בראשית כ"ז ד). מדי שנה בשנה מתבררת מחדש בחירה זו בשני ימים מיוחדים ובשניהם על פי הגורל ולא על פי שיקול דעת רציונאלי. האחד מהם הוא יום הכיפורים -יום הפור בהטלת הגורל בין שני השעירים. השני הוא יום הפורים בו מתברר שוב על פי הגורל שהקב"ה בחר ביעקב ובצאצאיו ולא בעשיו ובצאצאיו (עמלק).
זהו הרעיון המובא בנבואת עמוס, אף על פי שבניו של יעקב - ישראל, חטאו, בחירתו של הקב"ה בהם לא תתבטל. בחירה זו איננה פוטרת מעונשים על עוונות אבל מבטיחה שאף על פי שיגלו, סופה של הגאולה שתבוא "הנה ימים באים ... והטיפו ההרים עסיס ...ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ... ונטעתים על אדמתם ולא ינטשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ד' אלוקיך" (עמוס ט' יג-טו). השמדה טוטלית ח"ו או העלמת עמנו, לא תהיה.
מי ייתן ונזכה להמשך תהליך גאולתנו ופדות נפשנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
