ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
הרב היה כאהרן הכהן, שאהב את הבריות וקרבן לתורה. אהרן הכהן היה איש קדוש, לבוש בגדי כהונה, כולו אמר קדושה, יראת ד', אהבה, ותכונות אלו היו ניכרות בפניו. כאשר היה פוגש אדם ברחוב, אפילו אם היה אותו אדם רחוק מתורה, אהרון היה מקרבו מתעניין בו, שואל לשלומו ומרעיף עליו אהבה. ואותו אדם שראה, איך אהרן עוטף אותו באהבה, היה אומר בליבו, אילו אהרון הקדוש היה יודע כמה אני רחוק מתורה, וכמה עבירות אני עושה, היה אהרון מאד מצטער וזה היה מכאיב לו. ואותו אדם היה מחליט, שמעתה ואילך עליו לשפר את מעשיו, ולהיות ראוי לאהבתו של אהרון. כך אהבתו של אהרון קרבה רחוקים. אף אחד לא העלה בדעתו שאם אהרן מקרב ואוהב רחוקים, סימן שלא נורא וניתן לעשות עבירות, כי כולם הכירו את קדושתו ואת דבקותו של אהרון בתורה ומצוות. הבינו שאהבת הבריות של אהרון נובעת מאהבת התורה והמצוות, ומתוך כך ידע לראות בכל אחד את נקודת הטוב שבו, וידע לראות שבפנימיותו הוא קדוש, ואת התוך הפנימי הזה הוא אהב והדגיש, וזה היה מעורר את האדם לראות את הטוב שבתוכו, את נקודת הקדושה שבתוכו, ולחזור למוטב.
אבל מי שאינו כאהרן, שאין בו גדלות תורה ויראת שמים, והוא ינסה לחקות את אהרן הכהן, ולקרב רחוקים רק מאהבה, מה יאמר הרואה: כנראה שלא נורא להיות פורק עול, הנה הדתי הזה אוהב אותי למרות מעשי. אהבה כזו אינה מקרבת רחוקים אלא יש סכנה שהיא פועלת להיפך.
ונראה שזה מה שאמרה המשנה: הווה מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. למה הזכירה המשנה הווי מתלמידיו של אהרון, מדוע לא הסתפקה באמירה הווי אוהב שלום ורודף שלום...בלי להזכיר את אהרון. זה המקום היחידי באבות שנזכר אדם שהוא נהג כך וכך....ושאומרים לנו היו כמוהו ותהיו מתלמידיו . אלא ללמדך שכדי לקרב רחוקים, עליך להיות מתלמידיו של אהרון, לחקות אותו בכל מעשיו, להיות קדוש כמוהו, ירא אלוקים כמוהו, ומתוך כך להיות אוהב שלום ..... ואז אהבת הבריות מקרבתן לתורה. אהבת הבריות אינה אמצעי לקרוב לתורה, אלא כשהיא במהותה הפנימית מתוך גדולה של תורה ממילא היא מביאה לקרבן לתורה.
גם מרן הרב הכהן קוק זצ"ל היה כאהרן הכהן,כולם ראו וחשו את עוצם קדושתו ויראתו, ומתוך כך הבינו שהוא מקרב את הבריות מפני שרואה בתוכם את הטוב הגנוז, את נקודת הקודש, ואת זה הוא אוהב. אבל מצדדי החול, הקליפות והקלקולים, מזה הוא סולד, ואת זה הוא כואב עד מאוד. על כן מי שעדין לא התמלא בתורה וביראה, צריך לנהוג בשום שכל אם הוא רוצה לעסוק בקרוב רחוקים, להיזהר ולהבחין בין קרוב רחוקים להתקרבות לרחוקים.
מדינה לחוד וממשלה לחוד
יש אנשים המתייחסים למדינה לפי מעשי הממשלה, וכאשר הממשלה הולכת בדרך רעה הם אומרים שהמדינה רעה ומקולקלת. אך זו טעות, שלטון לחוד ומדינה לחוד, מלך לחוד והעם לחוד, עם ישראל קדוש תמיד, גם כשעמדו בראשו מלכים רשעים, שעבדו עבודה זרה. העם ככלל הוא עם ד', עם קדוש, והמדינה היהודית היא מדינתו של העם היהודי, וערכה אינו נגרע כאשר עומדת בראשה ממשלה גרועה ומושחתת.
עם ישראל הוא עם ד' עם התורה, ואם יש יהודים שמתרחקים מתורה ומצוות הם אינם מייצגים את עניינו של עם ישראל, ואפילו היחידים הללו יהיו רבים, אפילו אם יהיו רוב בדור, עדיין הרוב הם הפורשים מדרכו של עם ישראל, כי דרכו אינה משתנית ומתחלפת. הוא עם ד', עם התורה, ולבסוף הגל העכור של הפורשים חולף, ועם ישראל ממשיך בדרכו. גם אם הממשלה ושאר מוקדי השלטון רחוקים מתורה ובוגדים בה, העם ומדינתו לא השתנו, שלטון הולך ושלטון בא והעם והמדינה קבועים ואינם משתנים.
יש המתייחסים למדינה לפי הנהגתה של הממשלה, וכיוון שהממשלה הנוכחית היא גרועה ופוגעת בתורה ובארץ, הם מסתייגים לגמרי ובאופן גורף מהמדינה, ויש שרואים את קדושת ישראל ומעלתו וערכה הרוחני של המדינה, ולכן גם מתייחסים בכבוד לממשלה על אף מעשיה החמורים. גם אלה וגם אלה קושרים את הממשלה לעם. אך אלה גם אלה שוגים. יכול להיות שלטון גרוע ועם טוב, יש להתייחס לשלטון לפי מעשיו ולעם לפי ערכו, וכך קבע מו"ר הרב צבי יהודה בספר ארץ הצבי עמוד ל':
"הממשלה הזאת בשביל העם ולא העם בשביל הממשלה, וכאשר הממשלה בוגדת בעם ובארץ מולדתו וחייו, אז על אחת כמה וכמה שהעם החי המרגיש אין לו שייכות לממשלה הזאת".
ובעמוד ל"א:
" אנחנו מצווים על פי התורה ולא על פי הממשלה, התורה קודמת לממשלה, היא נצחית, והממשלה הבוגדת הזאת היא עוברת ובטלה".
ובעיני מו"ר הרב צבי יהודה, רצון העם הוא רצון העם לדורותיו, כלומר התורה מבטאה את רצון העם, ולא משאל עם קובע מהו רצון העם, לפיכך הוא אומר שם בעמוד ל"ג: "אין שום עניין למשאל עם בעניין שטחי ארץ חיי קודשינו ".
על מורנו ורבנו הרב צבי יהודה ניתן לומר שמעולם לא אמר דבר וחזר בו לאחר מכן. כל אמירה שלו הייתה מדויקת ומחושבת,כול ביטוי היה שקול, מדוד ולתמיד. אנו משתדלים להמשיך את העמידה האיתנה שלו, ומכוחה אנו פועלים ומתקדמים ב"ה כל הזמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
