ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
הרב היה כאהרן הכהן, שאהב את הבריות וקרבן לתורה. אהרן הכהן היה איש קדוש, לבוש בגדי כהונה, כולו אמר קדושה, יראת ד', אהבה, ותכונות אלו היו ניכרות בפניו. כאשר היה פוגש אדם ברחוב, אפילו אם היה אותו אדם רחוק מתורה, אהרון היה מקרבו מתעניין בו, שואל לשלומו ומרעיף עליו אהבה. ואותו אדם שראה, איך אהרן עוטף אותו באהבה, היה אומר בליבו, אילו אהרון הקדוש היה יודע כמה אני רחוק מתורה, וכמה עבירות אני עושה, היה אהרון מאד מצטער וזה היה מכאיב לו. ואותו אדם היה מחליט, שמעתה ואילך עליו לשפר את מעשיו, ולהיות ראוי לאהבתו של אהרון. כך אהבתו של אהרון קרבה רחוקים. אף אחד לא העלה בדעתו שאם אהרן מקרב ואוהב רחוקים, סימן שלא נורא וניתן לעשות עבירות, כי כולם הכירו את קדושתו ואת דבקותו של אהרון בתורה ומצוות. הבינו שאהבת הבריות של אהרון נובעת מאהבת התורה והמצוות, ומתוך כך ידע לראות בכל אחד את נקודת הטוב שבו, וידע לראות שבפנימיותו הוא קדוש, ואת התוך הפנימי הזה הוא אהב והדגיש, וזה היה מעורר את האדם לראות את הטוב שבתוכו, את נקודת הקדושה שבתוכו, ולחזור למוטב.
אבל מי שאינו כאהרן, שאין בו גדלות תורה ויראת שמים, והוא ינסה לחקות את אהרן הכהן, ולקרב רחוקים רק מאהבה, מה יאמר הרואה: כנראה שלא נורא להיות פורק עול, הנה הדתי הזה אוהב אותי למרות מעשי. אהבה כזו אינה מקרבת רחוקים אלא יש סכנה שהיא פועלת להיפך.
ונראה שזה מה שאמרה המשנה: הווה מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. למה הזכירה המשנה הווי מתלמידיו של אהרון, מדוע לא הסתפקה באמירה הווי אוהב שלום ורודף שלום...בלי להזכיר את אהרון. זה המקום היחידי באבות שנזכר אדם שהוא נהג כך וכך....ושאומרים לנו היו כמוהו ותהיו מתלמידיו . אלא ללמדך שכדי לקרב רחוקים, עליך להיות מתלמידיו של אהרון, לחקות אותו בכל מעשיו, להיות קדוש כמוהו, ירא אלוקים כמוהו, ומתוך כך להיות אוהב שלום ..... ואז אהבת הבריות מקרבתן לתורה. אהבת הבריות אינה אמצעי לקרוב לתורה, אלא כשהיא במהותה הפנימית מתוך גדולה של תורה ממילא היא מביאה לקרבן לתורה.
גם מרן הרב הכהן קוק זצ"ל היה כאהרן הכהן,כולם ראו וחשו את עוצם קדושתו ויראתו, ומתוך כך הבינו שהוא מקרב את הבריות מפני שרואה בתוכם את הטוב הגנוז, את נקודת הקודש, ואת זה הוא אוהב. אבל מצדדי החול, הקליפות והקלקולים, מזה הוא סולד, ואת זה הוא כואב עד מאוד. על כן מי שעדין לא התמלא בתורה וביראה, צריך לנהוג בשום שכל אם הוא רוצה לעסוק בקרוב רחוקים, להיזהר ולהבחין בין קרוב רחוקים להתקרבות לרחוקים.
מדינה לחוד וממשלה לחוד
יש אנשים המתייחסים למדינה לפי מעשי הממשלה, וכאשר הממשלה הולכת בדרך רעה הם אומרים שהמדינה רעה ומקולקלת. אך זו טעות, שלטון לחוד ומדינה לחוד, מלך לחוד והעם לחוד, עם ישראל קדוש תמיד, גם כשעמדו בראשו מלכים רשעים, שעבדו עבודה זרה. העם ככלל הוא עם ד', עם קדוש, והמדינה היהודית היא מדינתו של העם היהודי, וערכה אינו נגרע כאשר עומדת בראשה ממשלה גרועה ומושחתת.
עם ישראל הוא עם ד' עם התורה, ואם יש יהודים שמתרחקים מתורה ומצוות הם אינם מייצגים את עניינו של עם ישראל, ואפילו היחידים הללו יהיו רבים, אפילו אם יהיו רוב בדור, עדיין הרוב הם הפורשים מדרכו של עם ישראל, כי דרכו אינה משתנית ומתחלפת. הוא עם ד', עם התורה, ולבסוף הגל העכור של הפורשים חולף, ועם ישראל ממשיך בדרכו. גם אם הממשלה ושאר מוקדי השלטון רחוקים מתורה ובוגדים בה, העם ומדינתו לא השתנו, שלטון הולך ושלטון בא והעם והמדינה קבועים ואינם משתנים.
יש המתייחסים למדינה לפי הנהגתה של הממשלה, וכיוון שהממשלה הנוכחית היא גרועה ופוגעת בתורה ובארץ, הם מסתייגים לגמרי ובאופן גורף מהמדינה, ויש שרואים את קדושת ישראל ומעלתו וערכה הרוחני של המדינה, ולכן גם מתייחסים בכבוד לממשלה על אף מעשיה החמורים. גם אלה וגם אלה קושרים את הממשלה לעם. אך אלה גם אלה שוגים. יכול להיות שלטון גרוע ועם טוב, יש להתייחס לשלטון לפי מעשיו ולעם לפי ערכו, וכך קבע מו"ר הרב צבי יהודה בספר ארץ הצבי עמוד ל':
"הממשלה הזאת בשביל העם ולא העם בשביל הממשלה, וכאשר הממשלה בוגדת בעם ובארץ מולדתו וחייו, אז על אחת כמה וכמה שהעם החי המרגיש אין לו שייכות לממשלה הזאת".
ובעמוד ל"א:
" אנחנו מצווים על פי התורה ולא על פי הממשלה, התורה קודמת לממשלה, היא נצחית, והממשלה הבוגדת הזאת היא עוברת ובטלה".
ובעיני מו"ר הרב צבי יהודה, רצון העם הוא רצון העם לדורותיו, כלומר התורה מבטאה את רצון העם, ולא משאל עם קובע מהו רצון העם, לפיכך הוא אומר שם בעמוד ל"ג: "אין שום עניין למשאל עם בעניין שטחי ארץ חיי קודשינו ".
על מורנו ורבנו הרב צבי יהודה ניתן לומר שמעולם לא אמר דבר וחזר בו לאחר מכן. כל אמירה שלו הייתה מדויקת ומחושבת,כול ביטוי היה שקול, מדוד ולתמיד. אנו משתדלים להמשיך את העמידה האיתנה שלו, ומכוחה אנו פועלים ומתקדמים ב"ה כל הזמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
