ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
יסוד המנהג בדברי חכמים, שאמרו שהתורה נמשלה לדבש וחלב (דב"ר ז, ג), שנאמר (שיר השירים ד, יא): "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ". ואמרו חכמים (תנחומא ישן כי תשא ט): "בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו (שמות כד, ז): 'כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע', באותה שעה אמר להם הקדוש ברוך הוא: 'דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ'". כלומר, בזכות הסכמתם של ישראל לקבל את התורה בלא פקפוק, זכו שיהיו דברי התורה מתוקים בפיהם כדבש וחלב.
כוחה של התורה להפוך את הרע לטוב
ביאר מרן הרב קוק, שחלב ודבש הם מאכלים שנוצרים ממקור טמא: הדבש נוצר מדבורים שהן שרץ טמא, והחלב נוצר מדם שאסור באכילה. ודווקא מפני שהם מתהפכים מטומאה לטהרה הם משובחים וטעימים במיוחד, שהם רומזים לתיקון העולם. וזוהי סגולתה של התורה, שמתקנת את הצדדים הרעים שבעולם והופכת אותם לטובים. וכפי שאמרו חכמים (קידושין ל, ב): "אמר הקב"ה לישראל: בניי, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, אם אתם עוסקים בתורה - אין אתם נמסרים בידו". כלומר, התורה אינה מבטלת את יצר הרע, אלא מתבלת אותו עד שהוא נהפך לטוב.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
612 - מצוות היובל - זכות קניין לצד שוויון הזדמנויות
613 - להפוך מר למתוק - סגולת התורה ועם ישראל
614 - גדול הדור הרב משולם ראטה זצ"ל
טען עוד
עיקר מעלת חלב ודבש קשורה כמובן לארץ ישראל, שחמש־עשרה פעמים בתורה נקראת "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ", משום שעל ידי מצוות יישוב הארץ היא מקדשת את החול, ותוך כך היא גם הופכת את הרע לטוב מתוק במיוחד, כחלב ודבש שהם טהורים ונוצרו מתוך טמא.
התורה וישראל
סגולה זו של התורה להפוך את הרע לטוב תלויה כמובן בעם ישראל, שלומדים תורה ומתקנים את העולם לאורה. יתר על כן, אם ישראל לא היו מקבלים את התורה, לא היה תוכן שיקיים אותו, והוא היה חוזר לתוהו ובוהו. כפי שאמרו חכמים (שבת פח, א): "התנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה - אתם מתקיימים, ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". וכן אמרו חכמים (ויק"ר כג, ג): "בשעה שאמרו נעשה ונשמע, אמר הקדוש ברוך הוא: בשביל שושנה זו יינצל הפרדס, בזכות תורה וישראל יינצל העולם".
גילוי סגולתם של התורה וישראל תלוי בהיות עם ישראל נוחל את ארצו ומיישבה, מפני שכל המצוות ניתנו כדי שנקיימן בארץ במסגרת לאומית וממלכתית. ואף שגם בחוץ לארץ עלינו לקיים את המצוות הפרטיות שאינן תלויות בקרקע, כל חיובן בחוץ לארץ הוא כדי שנדע לקיימן כראוי כשנחזור (ירושלמי שביעית ו, א; קידושין א, ח; בבלי קידושין לז, א; ספרי מג-מד).
ספירת העומר - חיבור הלאומיות והתורה
אחד הביטויים לקשר שבין העם והארץ לתורה, שאין לחג השבועות זמן מתן תורתנו תאריך משלו, אלא זמנו נשען על חג הפסח. בחג הפסח התגלה עניינם של העם והארץ, שבחר ה' בעמו והוציאו לתת לו את ארץ ישראל, שנאמר (שמות ג, ז-ח): "וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם... וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ..." (וכן בשמות ו, ד-ח; יג, ג-ה; יג, יא). וזה עניינה של ספירת העומר, לחבר בין חג הפסח לחג השבועות, לחבר בין ערך העם והארץ לערך התורה, שאין ישראל בלא תורה, ואין תורה בלא ישראל.
ואף ששני הערכים הללו קשורים ותלויים זה בזה, יש הכרח שכל אחד מהם יבוא לידי ביטוי בפני עצמו, כדי שלא יטשטשו זה את זה. לכן יש לנו שני חגים נפרדים, האחד לעניינו של עם ישראל, והשני לעניינה של התורה.
וכן בתנא דבי אליהו (פרשה טו): "שאל זקן אחד את אליהו: 'רבי, שני דברים יש לי בלבבי, ואני אוהבן אהבה גדולה, תורה וישראל, אבל איני יודע אי זה מהן קודם?' אמרתי לו, 'דרכן של בני אדם שאומרים, תורה קדומה לכול... אבל הייתי אומר, ישראל קדושים קודמין...'".
המתעלמים מקדושת הערך הלאומי
לעיתים אני נדהם לקרוא כתבים ורבנים חרדים שמדברים בזלזול על ערך הלאומיות, שכאילו בני הציבור הדתי־לאומי נכשלים בכך שמעניקים לו חשיבות יתרה. לא ייאמן איך אנשים שרגילים לקרוא בתורה מסוגלים להיות בורים כל כך, עד שלא יבינו את ערך הלאומיות הישראלית. כפי הנראה זו המשמעות העמוקה של דברי חכמים (חגיגה ה, ב): "כיוון שגלו ישראל ממקומן - אין לך ביטול תורה גדול מזה". אין הכוונה שלא למדו תורה בשקידה בגלות, אלא הכוונה שבעקבות הגלות לא מבינים את התורה כראוי, וכל המצוות, ההדרכות והרעיונות שנאמרו על עם ישראל וארץ ישראל נתפסים בקטנוּת, וממילא לא מבינים שזה עיקר עניינה של התורה - להדריך את עם ישראל כיצד לגלות את דבר ה' בחיי הכלל והפרט במסגרת הלאומית בארץ. אם על היהודים שחיו בחוץ לארץ בעת שהיה קשה מאוד לעלות לארץ היה אפשר ללמד זכות, הרי על מי שמתעקש כיום להמשיך לטעות בזה, קשה ללמד זכות. וככל שהוא יותר בקיא ופלפלן בתורה, כך חסרון הבנתו חמור יותר.
אומנם ברור שהאתגר לקיים את התורה במסגרת הלאומית בארץ מלווה בסיבוכים גדולים, כפי שלמדנו בתורה על חטא העגל וחטא המרגלים, וכפי שלמדנו בנביאים על כל הסיבוכים שליוו את ממלכת ישראל, את המשכן ואת בית המקדש. אולם זו הדרך שקבעה לנו התורה לגילוי דבר ה' לעולם.
יהי רצון שמתוך שמחת חג הפסח וחג העצמאות, נזכה לחזור לקבל בחג השבועות את התורה, ומתוך כך יהיו דבריה ערבים עלינו כחלב וכדבש, ונזכה על ידי הדרכתה לקדש את החול ולהפוך את הרע לטוב.
מועד חג השבועות השנה
השנה אנו זוכים שחג השבועות חל ביום שישי, והשבת צמודה אליו. יש בכך עניין מיוחד, שכן לפי הדעה המקובלת, כך היה בשנה שבה יצאנו ממצרים. יציאת מצרים הייתה ביום חמישי, וביום שישי ו' בסיוון הגיע יום החמישים המיועד למתן תורה. אולם משה רבנו ביקש להוסיף עוד יום אחד להכנות לקראת קבלת התורה, והסכים הקב"ה עימו ודחה את מעמד הר סיני ליום השבת, הוא יום החמישים ואחד לספירת העומר (שבת פו, ב-פז, א).
מתוך עובדה מופלאה זו למדנו על מעמדה של התורה שבעל פה, שאין התורה שבכתב יכולה להתגלות בלעדיה, ולכן אפילו מתן תורה נדחה ביום על פי תורה שבעל פה, היינו על פי פרשנותו של משה רבנו.
אלא שלכאורה קשה אם כן, מדוע אנחנו אומרים בתפילה שחג השבועות הוא "זמן מתן תורתנו" (שו"ע תצד, א), והלא חג השבועות הוא ביום החמישים לספירת העומר, ואילו מתן תורה התקיים ביום החמישים ואחד לספירת העומר? אלא שבאמת, לאחר שנשלמה ספירת העומר, הגיע היום המקודש שבו זיכה אותנו ה' בתורה, וכך היה בשמיים, שכבר ביום החמישים התורה ניתנה לנו, אלא שאנחנו נזקקנו לעוד יום כדי לקבל אותה בפועל. אבל לדורות נקבע יום מתן תורה לפי היום שקידש הקב"ה למתן התורה, ובו ניתנה לנו התורה בכוח (מהר"ל תפארת ישראל פרק כז).
כאשר חג השבועות נופל ביום שישי, יוצא שאנחנו חוגגים שני ימים קדושים - הראשון הוא חג השבועות, שהוא היום שבו בשמיים כבר נתן לנו ה' את התורה, וממשיכים לחגוג בשבת, שהוא היום שבו קיבלנו בפועל את התורה. ראוי להתחזק במיוחד בשבת זו לקבוע חציה לבית המדרש.
עירוב תבשילין
כאשר יום טוב חל בערב שבת, מצווה להניח בערב יום טוב 'עירוב תבשילין', שעל ידו מותר לבשל ולאפות מיום טוב לשבת. עירוב התבשילין הוא תבשיל שמכינים מערב יום טוב לשבת, ונקרא 'עירוב', מפני שעל ידו נעשו תבשילי יום טוב ושבת מעורבים, ואזי כשם שמותר לבשל ולאפות ביום טוב עבור יום טוב, כך מותר לבשל ולאפות בו עבור שבת. וכל זמן שה'עירוב' קיים, מותר לעשות ביום טוב עבור שבת כל מה שמותר לעשות עבור יום טוב. ואומנם מהתורה גם בלא עירוב תבשילין מותר לבשל מיום טוב לשבת, אלא שחכמים אסרו זאת בלא עירוב תבשילין, משום כבוד יום טוב וכבוד שבת (ביצה טו, ב).
כך הוא סדר הנחת עירוב תבשילין: נוטלים תבשיל ופת ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב". ואומרים: "בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת".
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
