ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
מיד אחרי מתן תורה ולפני ההלכות הרבות המופיעות בפרשתנו מופיעה ההכרזה: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כ"א א). המיקום המיוחד מקנה חשיבות מיוחדת למקומו של המשפט העברי בחיים הלאומיים ובחייו של הפרט.
כבר בפרשת יתרו, עוד לפני מתן תורה (שם י"ח כא-כו) (לא נתייחס כאן לשאלה מתי הגיע יתרו), התורה דנה בשאלה של מינוי הדיינים, והתכונות הנדרשות ממועמדים לשרת ככאלה. עיון בפסוקים מגלה לנו שהציווי על המשפט כבר מופיע, עוד יותר מוקדם, מיד לאחר היציאה ממצרים וקריעת ים סוף, בפרשת בשלח שם מצינו: "וַיִּצְעַק אֶל ד' וַיּוֹרֵהוּ ד' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ" (שם ט"ו כה).
חז"ל ראו בחובה-שהיא זכות, להקים מערכת משפטית, עניין מאוד יסודי, לכן הם לימדונו במדרש ההלכה: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט – "משפט" אלו דיני אונסין ודיני חבלות ודיני קנסות, "וְשָׁם נִסָּהוּ" ושם נעשה להם נסאון (עליה) לישראל כענין שנאמר "נשא אויל מרודך" ...(מלכים ב כ"ה כז) כך דברי ר' יהושע" (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק טו). רבי יהושע לימדנו כי רמתו הרוחנית של עם ישראל, מה שמנשא אותם כלפי מעלה ומרומם אותם, הוא קיומה של מערכת משפטית.
גם מדרשי האגדה התייחסו לכך: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם והדברות באמצע, משל למטרונה (מלכה ע"פ הפשט, והשכינה ע"פ הדרש) שהיתה מהלכת, הזין (משמר הכבוד) מכאן, והזין (משמר הכבוד) מכאן, והיא באמצע" (שמות רבה משפטים, ל).
לפי מדרש זה הבסיס להשכנת שכינה על עם ישראל, הוא קיומה של מערכת משפטית. חייו המדיניים והלאומיים של עם ישראל, מבוססים לא רק על האנשים שיש להם שפה משותפת וארץ לחיות בה, אלא גם על קיומה של מערכת משפטית. המערכת המשפטית היא שמרוממת את העם. באופן טבעי, כשם שיש ארץ מיוחדת לעם מיוחד, כך יש לו גם מערכת משפטית, המיוחדת לו והמרוממת אותו. דרך המערכת המשפטית משתקפת דמותו הרוחנית של העם ורמתה של החברה.
לכן, אין זה פלא שגם בנבואות העוסקות בגאולה העתידה לבא, תופס מקום חשוב מאוד חידושה של מערכת המשפט הישראלית, כפי שהתנבא ישעיהו: "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א, כו-כז).
כזכור, אברהם אבי האומה, הוא זה ש"יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ד' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית יח, יט). ולכן, המלך הראשון שייסד מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, דוד המלך, היה זה שהנביא מכריז עליו ומסכם את מלכותו בביטוי זה: "וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ" (שמואל ב, ח, טו).
בניינה של מערכת משפטית, הבנויה על אדני הצדק של תורת ישראל, היא משימה ראשונה במעלה, בכינונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אם נצליח ליצור מערכת משפטית שתהיה סמל ומופת לניקיון כפיים, מערכת שדורשת צדק בכל מאודה ובכל נפשה, מערכת שכל חלקי החברה בישראל יעריצו, יכבדו ויבקשו להישפט מרצונם דווקא לפניה, נוכל לראות בכך התקדמות ולו במקצת בהתקיימות חזון הנביאים.
ברשת בתי הדין לממונות "ארץ חמדה - גזית", אנו מנסים לתרום את חלקנו הצנוע בקידום מטרה חשובה זו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
