ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עינבל בת אלון
הלכותיהם המיוחדות של הכהנים והלכות הקרבנות של "מוֹעֲדֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ".
תחילת הפרשה הבאה מחזירה אותנו להר סיני ומעמד מתן תורה. אם ננסה להתבונן על הדרך בה נמסרו לנו דברי התורה מאז אותו מעמד מיוחד, נגלה עקביות מאוד מעניינת.
פרק יט בספר שמות מתוארך לתחילת חודש סיון (השלישי) של השנה הראשונה ליציאת מצרים, לקראת מתן תורה. במעמד זה הקב"ה ישכין את שכינתו על מאמיניו שיקבלו תורה מסיני. כדברי הכתוב: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ..." (שם ו).
רצף תיאור המאורעות נקטע על ידי פרשת משפטים הכוללת קובץ הלכתי העוסק בעיקר בסידור החיים החברתיים של עם קדוש על אדמת הקודש. בסוף הפרשה התורה חוזרת לרצף המאורעות והכתוב חוזר לתיאור מעמד הר סיני (פרק כד). פרשיות תרומה ותצוה עוסקות בהכנות להקמת המשכן שמטרתו "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (כ"ה ח). החזרה לרצף המאורעות היא רק בפסוק האחרון של פרק ל"א ובפרקים ל"ב-ל"ד המתארים את חטא העגל ותוצאותיו.
על פי שיטת תלמידי הגר"א (שכבר הזכרנו כמה פעמים) פרשיות ויקהל פקודי חוזרות על עניין המשכן תוך התייחסות לתוצאותיו הרוחניות של חטא העגל. הפרק האחרון של ספר שמות (מ') מחזיר אותנו לרצף המאורעות ולתאריך של ראש חודש ניסן של השנה השניה, יום הקמת המשכן. מאורע זה מקביל במשמעותו ובחשיבותו למעמד הר סיני (עיין רמב"ן בהקדמה לספר במדבר ועוד).
בשני המאורעות השכינה יורדת ושורה על העם, בשני המאורעות הענן מכסה את ההר ואת המשכן והאש יורדת מן השמיים. שתי התופעות הן ביטוי מעשי להשכנת שכינה.
שני המאורעות "מתקלקלים". מעמד הר סיני בחטא העגל ומעמד חנוכת המשכן בחטא נדב ואביהו. הסליחה על חטא העגל נתקבלה ביום הכיפורים של השנה הראשונה. התיקון של ההתפרצות אל הקודש מבואר בתחילת פרשת אחרי מות בפירוט סדר העבודה ביום הכיפורים, החל מן השנה השניה.
שני המאורעות קשורים זה לזה גם על פי דברי חז"ל הקושרים בין תיאור העליה להר סיני: "וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר: וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ" (שמות כ"ד ט-יא) לבין עונשם של שני בני אהרון. וז"ל המדרש: "מלמד שמהר סיני נטלו איפופסין שלהם למיתה" (ויקרא רבה פרשה כ ד"ה ר' לוי), כלומר כבר במעמד הר סיני נגזרה עליהם גזירת המיתה בגלל ניסיון להתקרב אל השכינה שלא על פי הכללים.
(עיינו בדברינו לפרשת אחרי מות שנה זו) מעניין הוא שגם תיאור מאורע זה כתוב בתורה באותו סגנון. תחילתו בסוף ספר שמות. אחר כך מפסיקה התורה בשתי פרשיות עם הלכות קרבנות – ויקרא וצו. בהתחלת פרשת שמיני חוזרת התורה לרצף המאורעות, מיד אחר כך חטא נדב ואביהו ושוב רצף הלכות העוסקות בעיקר בטהרה וקדושה. בתחילת פרשת אחרי מות חוזרים לחטא נדב ואביהו ושוב רצף הלכות העוסקות בעיקר בענייני טהרה וקדושה. רק בתחילת הפרשה הבאה – פרשת בהר, מחזירה אותנו התורה חזרה למעמד הר סיני. יתכן וגם בפרשיות אלה צריך לחפש את ההבדלים בין התקופה שלפני חטא נדב ואביהו לבין מה שהתרחש מבחינה רוחנית אחרי חטאם.
נזכיר שוב, לפני חטא נדב ואביהו השכנת השכינה הייתה אמורה להיות הרבה יותר כללית ורחבה "כִּי הַיּוֹם יְקֹוָק נִרְאָה אֲלֵיכֶם" (ויקרא ט' ד). לעומת זאת אחרי החטא, ההבטחה היא "כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת" (ט"ז ב) שם ורק שם ורק לכהן הגדול ביום הכיפורים. ניתן לחזות בשינוי נוסף אם בקובץ ההלכות הראשון אחרי מעמד הר סיני הדגש הוא על חברה מתוקנת ומסודרת בענייני בין אדם לחברו (מבחינתנו שולחן ערוך חושן משפט). אחרי חטא העגל ואחרי חטא נדב ואביהו הקבצים ההלכתיים עוסקים בעיקר בבין אדם למקום-קדושה וטהרה, תוך הדגשת מקומם המיוחד של הכהנים בעבודת ד' במקום הקודש במשכן ובענייני טהרה (מבחינתנו שולחן ערוך יורה דעה).
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב להשכנת שכינה הן במובן הפנימי בקודש הקודשים
והן במובן הכללי על כל קהל עדת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
