ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
כך היה בבריאת העולם. אחר התוהו ובוהו המפורסם בא הציווי האלוהי של "יהי אור". כך עם אברהם אבינו, רק לאחר הציווי הישיר "לך לך לארצך", מתחילה הדרך אל הארץ הטובה, הוצאה מהשגרה שחי בא אברהם אבינו. כך גם יצירתו של העם העברי. העם הזה מתחיל ב-70 נפש במצרים מכוח ברית בין הבתרים, וּמוּצָא משם בכוח ההתערבות האלוהית. שום ישראלי לא היה יוצא מעצמו ממצרים. וכך מתקצרים הדורות הנחוצים להוצאת היהודים משלוות העבדות שהיו בה, וזה הכרחי שייעשה בפסיחה על הזמנים. הפסח הוא דילוג על תהליכי אורך בזמן, ועל כן, הכל בחיפזון במהירות. ומי שיוצא, יוצא, ומי שהולך בחושך ונשאר, לא מצטרף אל העם. ואף חציית ים סוף, הצד הטבעי הוא שהמצרים טובעים בים, ואולם הצלת ישראל היא הנס. ואפשר להמשיך הלאה, אולם ככל שנתרחק בזמן ממעמד הר סיני שהוא חריג בפני עצמו, נראה שההתערבות האלוהית הולכת וקטנה. נזכור שמאז ירידת יעקב למצרים, לא היתה שום התגלות אלוהית. העבדות וההיטמעות והירידה מן הבמה ההיסטורית, היא דרך הטבע. לא אצל העם היהודי. הוא באופיו נגד הטבע. הוא מרדן, הוא מהפכן, הוא יוצר, הוא מוביל. והוא אכן מושא לשנאה. לא טבעית.
ושום הוגה, ושום פילוסוף או איש מדע לא יכול להסביר כיצד מלאך המוות ההיסטורי פסח על דלתות העם הזה. וגם שיבתו אל ארץ ציון היא נגד הטבע של האומות. זו הציונות.
נשוב אל יוהנס קפלר, עליו דברנו לפני שבוע. החוק השלישי מבין השלושה הקושרים בין תנועת כוכבים ובין מסלולם האליפטי המיוחד, קרוי על שמו של קפלר, הוכרז בחודש מרץ 1618 בתוך ספרו "הרמונית העולם". החוק הוא בעל השלכה מעשית על חישוב מרחקים בחלל, אך יותר מכול הוא מראה את ההרמוניה המתמטית ואת התיאום בתנועת הגופים השמימיים ביקום, את קשרי הגומלין ההדוקים בין הכוכבים, ואת הסדר הקיים במערכת השמש. קפלר עבד על גילוי חוק זה במשך 23 שנה, ולאחר גילויו החשיבו אותו כביטוי של הרמונית היקום. שם יכתוב קפלר:
"הספר יחכה לקוראו מאה שנה, אם אלוהים עצמו חיכה ששת אלפים שנה לאיש שיתבונן במעשיו... מודה לך אני, הבורא והאדון שנתת לי ליהנות ממה שבראת, וששמחתי במעשי ידיך. ראה, הנה סיימתי את מפעל ייעודי תוך שימוש בשיעור הכוחות שהענקת לי. גיליתי לבני האדם את תפארת מעשיך כאשר תוכל בינתי המוגבלת לתפוס מאינסופיותם."
גדולתו המדעית של קפלר אינה מוטלת בספק. אלא שבנוסף לגדולה זו נחשפת אישיותו של מדען בעל תודעה דתית עמוקה והמלמדת על צניעות רבה. את תגליותיו אינו שומר לעצמו או לקידומו האישי, אמנם כך מקובל ואין פסול בדבר, שאיפתו היא שכל האדם ידע את גדולת בורא. מסכם את הדברים אהרן צ'רניבסקי, פיזיקאי שהיה המורה הראשון לפיזיקה בטכניון והיה למנהלו בשלהי שנות ה-30 במאה הקודמת: "בלי ספק לא יימצא איש מדע, שבאותו גילוי לב ובאותה תמימות היה חושף ביצירותיו המדעיות את רגשותיו ואת מחשבותיו הנסתרות ביותר, כמו שעשה קפלר."
עד כמה התרחקה התרבות המערבית מבורא עולם, אפשר להתרשם מהיחס המתנשא משהו כלפי קפלר. הסופר והעיתונאי דן פאלק מחברם של ספרים רבים בתחום המדע כותב בספרו "היקום על חולצת טריקו" בפרק על קפלר: "אנו זוכרים את קפלר כמדען – אבל הוא חי בתקופה שבה המדע, הפסבדו-מדע והמאגיה היו כולם שזורים זה בזה." בד בבד עם כתביו המדעיים הפיק קפלר השערות ותהיות אינסופיות בנושאי המטפיזיקה, היסטוריה ודת. כדברי ההיסטוריון י. ברנרד כהן, "יכולנו בנקל ללקט כרך שלם של כתביו שימחיש עד כמה לא-מדעיות היו חשיבתו וגישתו למדע."
כשהמדע מחליף את הבורא בתפיסת עולם של רבים, אז היותם של גדולי המדענים עמוק בחקר האלוהים והערצתו, היא לצנינים בעיניהם. בפעם הבאה נרחיב על הנבואה והחכמה בקרב גדולי העולם המושמצים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
