בית המדרש

  • מדורים
  • לאורו
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

חיה מוריה בת אסתר

undefined
3 דק' קריאה
רגע, שואלים אותי, אז מה אם ניוטון היה מלומד גדול ומדען כביר, הוא בכלל גוי. לקחתי אוויר, ושבתי אל הבטחתי מהמאמר הקודם, ניוטון לא לבד. נראה עכשיו מה מידת יכולת הניחוש שלכם, למקרא הדברים באים: "הנני שואף לפרסמן לכבוד אלוהים, הרוצה שיכירוהו ע"י ספר הטבע.. זה נדרי לאלוהים, זאת החלטתי. התכוונתי להיות תיאולוג. זמן רב הייתי בחוסר מנוחה, אך עתה ראה מה מְהוּלָּל אלוהים ע"י מאמצי גם באסטרונומיה." ביטחונו של קפלר היה בזה שאלוהים מדריך ומכוון את עבודתו המדעית. וכפי שהוא מעיד על עצמו, מחשבה זו ליוותה אותו כל ימיו. היה ברור לו שאת אלוהים אפשר להכיר ולהגיע לכלל אמונה בו ע"י התבוננות בנפלאות הטבע וכמובן בחקר תופעות אלה. את עצמו הוא ראה ככהן הנבחר ע"י אלוהים על מנת לעובדו דרך עבודת מחקרו. בדברו על עבודותיו הראשונות יכתוב קפלר באחד ממכתביו:
"הנני שואף לפרסמן לכבוד אלוהים, הרוצה שיכירוהו ע"י ספר הטבע.. זה נדרי לאלוהים, זאת החלטתי. התכוונתי להיות תיאולוג. זמן רב הייתי בחוסר מנוחה, אך עתה ראה מה מְהוּלָּל אלוהים ע"י מאמצי גם באסטרונומיה." תחושת השליחות שלו אינה מצטמצמת לעבודתו הפרטית בלבד, זו כנראה תכונת אופי של ענווה, "אני חושב כך: הואיל ואנו האסטרונומים הננו כוהניו של אל עליון ביחסנו לספר הטבע, חייבים אנו לחשוב על שבח האלוהים ולא על כבוד כישרונותינו אנו."

אז מיהו האיש? יוֹהַנֶס קֶפֶּלֶר (Kepler 1571-1630) נולד בגרמניה, על שמו נקראים שלושת חוקי התנועה של גופים שמימיים. קפלר יקדיש את אחד מספריו למי שהעניק לו את התואר 'אסטרונום מלכותי' בדברים הבאים: "הואיל ולפי רצון הוד מעלתו וידידותיך נעשיתי כהן לאלוהים, בורא ספר הטבע, חברתי מזמור זה לאלוהים הבורא גולת הכותרת של עבודותיו הרבות בתחום האסטרונומיה, כאמור, היתה גילוי אופי המסלול של כוכבי הלכת. בספר בו מתוארים חוקי התנועה של כוכבי הלכת יכתוב יוהנס קפלר שיר הודיה לאלוהים. שיר מזמור זה מכיר מאוד את ברכת הלבנה הנאמרת בכל בתי הכנסת של היהודים בפעם בחודש. כך הוא כותב:
"גדול הוא אלוהים מלכנו. גדול כוחו ואין קץ לחכמתו. הללוהו שמים, הללוהו שמש וירח ואיתם המזלות. ברכי נפשי אותו, את מלכי, הבורא, כל עוד נשמתי בי, כי מידו, על ידו ובידו הכל, כל תבונה וכל ידע. לו השבח, הכבוד והתפארת מעולם ועד עולם."
אלו רגשות עזים של מי שמאמין בכל ישותו באלוהים, הוא פונה אל מי שלדעתו אחראי על התנהלותם של גרמי השמים ושל החיים על האדמה. יהיה זה נלעג לשוות לתיאולוג והמדען בשיעור קומתו של קפלר את עניין האמונה למה שמכונה 'מיסטיקה'.
ובאמת, בדיונים מול מי שמכונים על ידינו 'חופשיים', לא היינו רוצים בצד 'שלנו' ענקי רוח ומדע שכאלה? למה להגיע אל הדיונים הללו לא מצוידים כראוי? נחשוב על המספרים הבאים:10-15% מכלל בוגרי תיכון בארץ ובעולם, לומדים את שלושת חוקי ניוטון ואת שלושת חוקי קפלר. נחשפים לפיזיקה שבהן, ובהחלט למתמטיקה הגבוהה מאחוריהם. אבל, באופן מכוון ממש, משנתם התיאולוגית מוזכרת במקרה הטוב, כ'אל-כימיה' או כ'מעשה כשפים' במקרה הגרוע או שלא מוזכר בכלל. נדמיין לעצמנו שבשיעורי מבוא באוניברסיטה או בטכניון בתחומי המדע וההנדסה, היו מתחילים בסקירה של האישיות הנלמדת כדוגמת ניוטון, קפלר, אויילר, פלנק או מקסוואל? יכול להיות שהעולם לא היה מתחלן כפי שנעשה בשתי המאות האחרונות?

נשוב אל הראי"ה, על ההבדל בין השכל 'החילוני' לבין שכל 'הקודש' (אורות הקודש, א, סעיף צ'): "בהשגות של השכל החילוני,פועל השכל בתור כח בפני עצמו בציור המושכלות, והדמיון פועל בפני עצמו בעניינים האסתטיים, והפעולה המציאותית פועלת בפני עצמה בעניינים המעשיים, והרגש פועל בפני עצמו בעניינים המורגשים. אבל בהשגות הקודש, מהתוכן הגלוי של הנבואה ורוח הקודש, כל התגלות כלולה היא בכל הכוחות כולם. החיים, הרגש והפעולה, הדמיון והשכל כולם יחד אגודים באחדות אחת."
אם כן, לאיזה שכל שייכים שני גדולי המדע הללו? האם לא ברור לחלוטין ששכלם הוא מה שמכנה הרב בהשגות הקודש?
וטרם דברנו על השורש המטאפיזי של חוקי התנועה, ולא התפלאנו מחדש על כוחות משיכה כבירים בין גופים הנמצאים במרחקים בלתי נתפשים, רק נרמוז כי ארבעת השותפים לתורת האלקטרומגנטית, מקסוואל, אמפר, פרדיי וגאוס, גאוני עולם, נטועים עמוק באמונה באלוהים. אורח חייהם ועבודתם המדעית הכבירה לא היו נפרדים זה מזה. ומה אנחנו יודעים על אמפר? כמה זרם יש במנורה. זה הכל. את זרם מחשבתו המטפיזית ותרומתו הכבירה למדע ולאנושות תחת השראה אלוהית, נעלה בכתובים בהמשך.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il