ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
(אבן עזרא, בתחילת פרשת מקץ)
אחרי שביארנו בדברינו לפרשת ויגש תש"ף את הדוגמא הראשונה (מספר שמואל), ובדברינו לפרשת ויחי את הדוגמא השנייה (מספר ישעיהו), ננסה לבאר גם את הדוגמא השלישית המובאת בספר יחזקאל. לאחר מכן, נשתדל להציע הסבר כללי לתופעה.
הפסוק הראשון, שנכתב בגוף ראשון, בספר יחזקאל אומר דרשני:
"וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (א' א).
הקורא נשאר תמה, שלושים שנה עברו מאז...מאז מה?
שני הפסוקים הבאים, הכתובים בגוף שלישי, מציגים את הדובר - הנביא ומוסיפים מנין לגלות יהויכין, שהוא גם מנין לשנות ישיבתו של יהויכין בכלא הבבלי - השנה החמישית. וז"ל הכתוב:
"בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין: הָיֹה הָיָה דְבַר יְקֹוָק אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד יְקֹוָק" (שם ב-ג).
פירש רש"י ששני פסוקים אלה אינם חלק מנבואת יחזקאל, אלא שהוכנסו לספר בהתערבות של רוח הקודש.
מנין מסוג זה נדיר ביותר, אע"פ כן, דווקא בהקשר זה, הוא מופיע שוב ושוב.
בפסוקים האחרונים של ספר מלכים ב מצינו:
"וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מָלְכוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה מִבֵּית כֶּלֶא" (כ"ה כז).
לפסוק זה פסוק מקביל בסוף ספר ירמיהו:
"וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִן מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מַלְכֻתוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּצֵא אוֹתוֹ מִבֵּית הַכְּלוּא" (נ"ב לא). (בהזדמנות אחרת ננסה להסביר מה פשר המניין ליהויכין בכלא).
התנא רבי יוסי בן חלפתא, בסדר עולם רבה (פרק כו), מבאר ממתי מונים את שלושים השנים: "היו שלשים שנה משנמצא הספר בית ה' ", כך גם תרגם יונתן וַהֲוָה בִּתְלָתִין שְׁנִין לִזְמַן דְאַשְׁכַּח חִלְקִיָה כַּהֲנָא רַבָּא סִפְרָא דְאוֹרַיְתָא בְּבֵית מַקְדְשָׁא .
מציאת הספר הייתה אירוע טראומתי שמתואר בספר מלכים ב פרק כ"ב. שרי יאשיהו, המלך הצדיק, מצאו ספר תורה בבית המקדש. בעקבות כך התעוררו המלך והשרים לחזור בתשובה. במצוקתם, פנו אל חולדה הנביאה (עי"ש). מאורע זה התרחש בשנת שמונה עשרה למלך יאשיהו שהייתה גם שנת יובל.
ר"י קרא, תלמידו של רש"י, מסביר את חשבון השנים: "נמצאו למידין: ל' שנה שמנה לתחילת היובל האחרון התחיל בשנת י"ח ליאשיהו, הוא השנה שמצא חלקיה את הספר. יאשיהו מלך ל"א שנה, צא מהן י"ז שעברו כבר כשנמצא הספר, הרי נשארו ליאשיהו משנת י"ח עד שנת ל"א י"ד שנה, וי"א שנה ליהויקים הרי כ"ה שנה, מלך אחריו יהויכין ג' חודשים והגלהו נבוכדנצר לבבל והגלה עמו החרש והמסגר, והגלה עמהן יחזקאל, ובשנה החמישית לגלותו נגלית ליחזקאל הנבואה הזאת, כמו שאומר: היא השנה החמשית לגלות המלך יויכין, הרי שלשים שנה שלימין משמצא חלקיהו את הספר".
על דבריו נוסיף עוד מדברי רש"י עצמו: "וכן מצינו בסוף נבואתו שנתן סימן למנין היובל שנאמר ויהי בכ"ה שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש (יחזקאל מ' א). ואמרו רבותינו: איזהו שנה שראש השנה שלה בעשור לחודש הוי אומר זו שנת היובל".
נחזור עתה לשאלה הכללית, מדוע נוקטת הנבואה סגנון כתיבה שכזה דווקא בנושא הזמנים? מדוע אין מוקדם ומאוחר בתנ"ך? מדוע נכתבים פסוקים רבים בסגנון - אפשר לומר כן?! (כלומר בדרך שאי אפשר להבינה כפשוטה).
יתכן וכל התופעות הללו, רומזות לנו כי התנ"ך הוא ספר שהגיע אלינו ממקום שהזמן איננו שולט בו. התנ"ך בלשון ציורית, מקורו בשמים, מבחינת האמת מקורו בעולמות רוחניים עליונים, שהם מעל לעולם החומר. הזמן הוא חלק בלתי נפרד מעולם החומר, הנבואה מקורה בעולם שמעל לזמן. לכן, כשמדובר על ניהול העולם, מבחינת הקב"ה אין כל הבדל בין הימים ההם (בעבר) לזמן הזה (בהווה) או לימים שיבואו בעתיד. הנבואה, שעוסקת בעצם במאורעות קדומים, היא נבואה לדורות, מעבר לחוקי הזמן המוגבל בין עבר הווה ועתיד.
אנחנו בעולם החומר, נמשיך להודות לקב"ה על הנסים שעשה לאבותינו ולנו בימים ההם בזמן הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
