ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בין השיטין, נסללה לה גם שיטה חינוכית ייחודית, שכדאי לכולנו כמחנכים – הורים ומורים, לאמץ אותה. לא בכל מצב, מתאים לאמץ אותה בשלמותה, אך נקודות ממנה וודאי ישביחו את דרכנו החינוכית. (כמחנך דגול, המשיך הרב נריה, שיום ההילולא שלו יחול ב – יט כסלו, את המגיד ממזריטש שאף הוא התעלה לשמי רום ביום זה, ואף הוא התבלט בתחום החינוך כמי שגידל עשרות גדולי עולם בעלי דרכים מגוונות. ועל כולם חופפת דמותו של המחנך הגדול יעקב אבינו, שגידל 12 שבטים לתורה ועבודת ה').
וכך סיפר הרב נריה על דרכו החינוכית בשנותיה הראשונות של הישיבה (שחר אורו, עמ' 502): "ברור היה לי שרק שיתוך מקסימאלי של התלמידים בניהול ענייני הישיבה יאפשר להם להתקיים ולהתפתח. לא היה שום סיכוי שתלמידים רעבים ללחם יחזיקו מעמד במוסד כשיש עליהם הנהגת - על סמכותית...
היינו יושבים ליד כוס תה ודיווחתי להם על הפגישות שקיימתי... התלמידים המייסדים ממש נשאו בעול, וההרגשה שמשתפים אותם ובונים איתם את הישיבה נתנה להם כוח לעמוד בסבל ובתנאים הקשים ביותר שעברו עליהם. אין דרך טובה יותר מאשר להקשיב למה שהנוער אומר, למה שהוא מרגיש, וכך לעשות אותו שותף ואחראי. כשמשטר בנוי על יסודות כאלה אין בו מרות ואין בו מרדנות...".
"יחד עם זאת הייתה סמכות", מספר אחד התלמידים, "הרב נריה הקרין סמכות. כשמישהו לא הניח את הדעת בהתנהגות, הוא רמז לו רמז עדין על כך, והרמז הובן".
מחנך גדול, הורה או מורה, יודע להקרין סמכות ולהוביל קו חינוכי, ויחד עם זאת לשתף את הצעירים וכך להפוך אותם לחלק מאותו קו חינוכי. כך המסרים החינוכיים אינם מוטלים על הילד מכוח כפייה חיצונית, אלא הופכים לחלק ממהותו ואישיותו. כשאדם נוטל אחריות על עניין מסויים, הוא מפנים וחי אותו, וזה הופך לחלק ממכלול אישיותו לנצח.
בכך נצעד בדרכו של יעקב אבינו. כאשר יעקב שומע על מעשה הנבלה שעשה שכם בדינה, "ובניו היו את מקנהו בשדה, והחריש יעקב עד בואם". ובהמשך, כשחמור ושכם מציעים בחוצפתם 'לקנות' את דינה, יעקב נותן לבניו להוביל את המהלך, ומאפשר להם לענות במקומו.
באותה שעה, יעקב הוא זקן עם ניסיון חיים עשיר של קרוב ל – 100 שנים, ואילו בניו הגדולים הם נערים צעירים באזור גיל מצוות (בראשית רבה), ובכל זאת יעקב משתף אותם ואף נותן להם להוביל את המהלכים הדיפלומטיים הרגישים.
אמת, יעקב לא מסכים עם כל מעשיהם של בניו, והוא מבקר אותם על חלק ממעשיהם בשכם, ובכל זאת – חז"ל דורשים את הפסוק "ויבואו על העיר בטח", בטוחים בכוחו של אותו זקן, ששמעון ולוי סמכו על הגיבוי של יעקב. המפרשים מבארים שיעקב התפלל עליהם או שלאחר מעשה, כשהכנענים תקפו בחזרה, יעקב יצא לעזרתם ונלחם. כך או כך, יעקב אמנם לא הסכים לכל מעשיהם של הצעירים, אך ידע לשתפם, לתת להם מקום, ולעיתים – לשלב ביקורת בצד גיבוי חלקי.
בכך המשיך יעקב את הקו החינוכי שלו מפרשת ויצא. בסוף פרשת ויצא, כשלבן ויעקב מגיעים להסכם הפרדת כוחות, כתוב: "ויאמר יעקב לאחיו, לקטו אבנים... ויעשו גל ויאכלו שם על הגל". וקשה – מי הם אותם אחים של יעקב, הרי יש לו רק אחד אחד, עשיו, וגם הוא יוצא כרגע לקראתו בחרב?
עונה רש"י – "הם בניו, שהיו לו אחים ניגשים אליו לצרה ולמלחמה". גם כאן, יעקב מחשיב את בניו הצעירים כאחים ורעים, וחולק עימם את משימותיו החשובות.
וכדברי הרב נריה, שכשחולקים עם החניך הצעיר את המשימות, הרי הוא נרתם וחש אחריות, ומוכן להקריב בשבילם, כך הדבר אצל יעקב. כמה פסוקים אחר כך נאמר – "ויזבח יעקב זבח בהר, ויקרא לאחיו לאכול לחם...". כאן רש"י מפרש אחיו באופן אחר – "אוהביו שעם לבן". כלומר, עם הבנים שעמלו ובנו גל, אכל יעקב סעודת פועלים על הגל. לעומת זאת, את הזבח והסעודה המכובדת, שמטרתה נימוס, הגיש לאוהביו שעם לבן. מי שנרתם למשימה, לא זקוק לסעודות ופינוקים. (כפי שמפרש השפתי חכמים שם, שלא יתכן שיעקב עשה את המשתה בשביל בניו).
מכאן למדנו, לשתף את ילדינו ותלמידנו באחריות על המשפחה, החברה, והמשך בניין התורה והעם, (יחד עם הכוונה מתאימה) ומכאן יחושו חלק ובעז"ה ישאו את הלפיד הלאה ולמעלה לדורות הבאים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
