ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שלמה פיירשטין
במבט ראשוני, אין קשר בין הסירוב להתחסן לתפיסתנו כיהודים דתיים. הוויכוח אם החיסון מועיל או מזיק לא קשור לכאורה ליהדות. גם הטענה שעלינו לבטוח בה' ולא לדרוש ברופאים, אינה נחלת הכלל, שהרי כמעט כל הזרמים היום ביהדות הולכים לרופאים.
ובכל זאת, בעומק, ברור שאוכלוסיות אלו סירבו להתחסן בעקבות הבנה מסויימת בדרכה של היהדות. השאלה שצפה ועולה כאן היא – עד כמה לתת מקום למציאות הטבעית לזרום ולהביא טוב ועד כמה על האדם להתערב וליצור מציאות טובה יותר. מתנגדי החיסונים מאמינים שמעשי ה' טובים הם, ולא ראוי להתערב בדרכם. לעומתם, המצדדים בחיסונים תומכים דבריהם בכך שה' ציווה עלינו לפעול ולעשות, וכך ליצור עולם טוב יותר (מהר"ל תפארת ישראל פרק ב'). כך יוצר האדם שולחנות, ולא מיסב סביב גדמי עצים טבעיים. וכך החיסונים הדבירו מחלות רבות ברחבי העולם.
בנושא החיסונים כבר פסקו גדולי ישראל, שעלינו להתחסן מדין 'ונשמרתם'. אך וויכוח זה מהדהד בעולמנו סביב נושאים רבים, ואנשים רבים מצדדים בנושא אחד בעד הטבע ובנושא שני בעד התערבות האדם. למשל – התערבות האדם בחקלאות, הגדילה מאד את היבול, וההדברה המעיטה את המזיקים והמחלות שפגעו ביבול, וכך יש מזון לכולם. מאידך, ההדברה החדירה גם חומרים שליליים לגוף האדם והביאה מחלות לאנושות.
דוגמא נוספת – בעקבות אסונות בטיולים, יש המצדדים להימנע מטיולים, ולסגור את כולם בבית. להתנזר מהטבע ולהסתובב רק במקומות מעשה ידי אדם. לעומתם יגידו אחרים, שצריך להישמר ולהיזהר, אך חשוב להיפתח ולהתחבר לטבע האלוקי.
נראה שדיון זה מתחולל לאורך פרשת נח. האנשים שלפני המבול היו אנשים עם כוחות עצומים, ענקים שהאריכו ימים. אך כוחות עצומים אלו, שניתנו להם מאת האלוקים, הובילו אותם להשתוללות והפקרות. הם חמסו אחד מהשני, ונזקקו מין לשאינו מינו.
הפתרון היה בבניית תיבה והפיכת כל העולם ליצירה מוגבלת מעשה ידי אדם. בתיבה, כל העולם הגדול הפך למיניאטורי, והצטופף בתאים קטנים מעשה ידי אדם. ואכן, מעשה האדם (שנבנו בפקודה אלוקית) הצילו את העולם.
אך אין זה אומר שכך עלינו לנהוג תמיד. כשיוצא נח מהתיבה הוא מצטווה – "ואתם פרו ורבו, שרצו בארץ ורבו בה". כאן ציווה עליהם להתפשט וליישב את כל הארץ ולא להתכנס רק במקום אחד. ואכן נח חזר והתחבר מחדש לכוחותיו העוצמתיים האלוקיים. "הזדמנה לו זמורה אחת מגן עדן", והוא נטע כרם, שתה יין, וכך השתחרר מהשכל האנושי והתחבר לטבעו הפנימי.
אולם מהלך זה היה גם מסוכן. הוא שתה והשתכר, פשט בגדיו וגילה את גופו. הבגד נולד מחטא האדם, ומחיבורו לדעת – השכל האנושי, והוא שב לטבע הפראי. אלא שכפי שלפני המבול, טבע זה הוביל לנפילות ובעיות, כך פשיטת הבגדים כאן היא מסוכנת ושלילית.
ברגע זה נחלקו בניו. חם אמר – כאן ההוכחה שהחיבור לטבע האלוקי הוא שלילי. עלינו לשוב ולהצטמצם כמו בתיבה. אסרס את אבי, ואמנע ממנו את היכולת להרבות כוחות חיים. שם ויפת חלקו עליו ואמרו – הטבע האלוקי הוא טוב, אך האדם הצטווה לתעל אותו למקומות הנכונים. במקרה זה, עלינו לכסות את אבינו בבגד, וכך כוחותיו יופיעו במידה הראוייה.
כשהקיץ נוח מיינו, הוא צידד בדרכם של שם ויפת, הדרך המשלבת. נח ציין שדרכו של חם מובילה לעבדות, שהאדם מתבטל לחלוטין לאדם אחר, והתבטלות מוחלטת למעשה האדם אינה טובה.
אך למרות הקללה, צאצאי חם ניסו להמשיך בדרכו. וכך נמרוד נכדו של חם, הפך עצמו למלך העולם והפיץ את הפסלים מעשה ידי האדם. כך הם ניסו לשעבד ולצמצם את עולם כולו לעבדות האדם.
נמרוד יצא במיזם חדש. לעומת הציווי האלוקי להתפשט בעולם כולו, ולהתחבר לבריאה האלוקית הגדולה, על האנשים כולם לגור ביחד בעיר אחת. (עיין באור החיים יא, א, שזו הייתה כפירתם של דור הפלגה). העיר תדגיש את מעשה האדם, ולכן ישתמשו בה בלבנים ולא באבנים. האבנים הם יצירה אלוקית ואילו הלבנה היא מעשה האדם. כך תהיה העיר לסוג של תיבת נח נצחית. כולם יגורו בה, ועצם המגורים בה יהוו מלחמה בה' והתנתקות מהבריאה האלוקית.
בא ה' וביטל את תוכניותיהם. בא אברהם ולימד את העולם כולו, שעלינו לעבוד את ה' האין סופי, ולשבור את הפסילים מעשה האדם. יחד עם זאת, כאמור, ה' בעצמו מצווה עלינו לעיתים לבנות תיבות נח מעשה ידי אדם.
ובימינו – האם אין נסיונות להפוך את העולם למעשה אדם אחד גדול? ומאידך – האם נכון להימנע מפיתוחים אנושיים אלו.
דומה, שהתשובה נעוצה אי שם באמצע...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
