ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שלמה פיירשטין
במבט ראשוני, אין קשר בין הסירוב להתחסן לתפיסתנו כיהודים דתיים. הוויכוח אם החיסון מועיל או מזיק לא קשור לכאורה ליהדות. גם הטענה שעלינו לבטוח בה' ולא לדרוש ברופאים, אינה נחלת הכלל, שהרי כמעט כל הזרמים היום ביהדות הולכים לרופאים.
ובכל זאת, בעומק, ברור שאוכלוסיות אלו סירבו להתחסן בעקבות הבנה מסויימת בדרכה של היהדות. השאלה שצפה ועולה כאן היא – עד כמה לתת מקום למציאות הטבעית לזרום ולהביא טוב ועד כמה על האדם להתערב וליצור מציאות טובה יותר. מתנגדי החיסונים מאמינים שמעשי ה' טובים הם, ולא ראוי להתערב בדרכם. לעומתם, המצדדים בחיסונים תומכים דבריהם בכך שה' ציווה עלינו לפעול ולעשות, וכך ליצור עולם טוב יותר (מהר"ל תפארת ישראל פרק ב'). כך יוצר האדם שולחנות, ולא מיסב סביב גדמי עצים טבעיים. וכך החיסונים הדבירו מחלות רבות ברחבי העולם.
בנושא החיסונים כבר פסקו גדולי ישראל, שעלינו להתחסן מדין 'ונשמרתם'. אך וויכוח זה מהדהד בעולמנו סביב נושאים רבים, ואנשים רבים מצדדים בנושא אחד בעד הטבע ובנושא שני בעד התערבות האדם. למשל – התערבות האדם בחקלאות, הגדילה מאד את היבול, וההדברה המעיטה את המזיקים והמחלות שפגעו ביבול, וכך יש מזון לכולם. מאידך, ההדברה החדירה גם חומרים שליליים לגוף האדם והביאה מחלות לאנושות.
דוגמא נוספת – בעקבות אסונות בטיולים, יש המצדדים להימנע מטיולים, ולסגור את כולם בבית. להתנזר מהטבע ולהסתובב רק במקומות מעשה ידי אדם. לעומתם יגידו אחרים, שצריך להישמר ולהיזהר, אך חשוב להיפתח ולהתחבר לטבע האלוקי.
נראה שדיון זה מתחולל לאורך פרשת נח. האנשים שלפני המבול היו אנשים עם כוחות עצומים, ענקים שהאריכו ימים. אך כוחות עצומים אלו, שניתנו להם מאת האלוקים, הובילו אותם להשתוללות והפקרות. הם חמסו אחד מהשני, ונזקקו מין לשאינו מינו.
הפתרון היה בבניית תיבה והפיכת כל העולם ליצירה מוגבלת מעשה ידי אדם. בתיבה, כל העולם הגדול הפך למיניאטורי, והצטופף בתאים קטנים מעשה ידי אדם. ואכן, מעשה האדם (שנבנו בפקודה אלוקית) הצילו את העולם.
אך אין זה אומר שכך עלינו לנהוג תמיד. כשיוצא נח מהתיבה הוא מצטווה – "ואתם פרו ורבו, שרצו בארץ ורבו בה". כאן ציווה עליהם להתפשט וליישב את כל הארץ ולא להתכנס רק במקום אחד. ואכן נח חזר והתחבר מחדש לכוחותיו העוצמתיים האלוקיים. "הזדמנה לו זמורה אחת מגן עדן", והוא נטע כרם, שתה יין, וכך השתחרר מהשכל האנושי והתחבר לטבעו הפנימי.
אולם מהלך זה היה גם מסוכן. הוא שתה והשתכר, פשט בגדיו וגילה את גופו. הבגד נולד מחטא האדם, ומחיבורו לדעת – השכל האנושי, והוא שב לטבע הפראי. אלא שכפי שלפני המבול, טבע זה הוביל לנפילות ובעיות, כך פשיטת הבגדים כאן היא מסוכנת ושלילית.
ברגע זה נחלקו בניו. חם אמר – כאן ההוכחה שהחיבור לטבע האלוקי הוא שלילי. עלינו לשוב ולהצטמצם כמו בתיבה. אסרס את אבי, ואמנע ממנו את היכולת להרבות כוחות חיים. שם ויפת חלקו עליו ואמרו – הטבע האלוקי הוא טוב, אך האדם הצטווה לתעל אותו למקומות הנכונים. במקרה זה, עלינו לכסות את אבינו בבגד, וכך כוחותיו יופיעו במידה הראוייה.
כשהקיץ נוח מיינו, הוא צידד בדרכם של שם ויפת, הדרך המשלבת. נח ציין שדרכו של חם מובילה לעבדות, שהאדם מתבטל לחלוטין לאדם אחר, והתבטלות מוחלטת למעשה האדם אינה טובה.
אך למרות הקללה, צאצאי חם ניסו להמשיך בדרכו. וכך נמרוד נכדו של חם, הפך עצמו למלך העולם והפיץ את הפסלים מעשה ידי האדם. כך הם ניסו לשעבד ולצמצם את עולם כולו לעבדות האדם.
נמרוד יצא במיזם חדש. לעומת הציווי האלוקי להתפשט בעולם כולו, ולהתחבר לבריאה האלוקית הגדולה, על האנשים כולם לגור ביחד בעיר אחת. (עיין באור החיים יא, א, שזו הייתה כפירתם של דור הפלגה). העיר תדגיש את מעשה האדם, ולכן ישתמשו בה בלבנים ולא באבנים. האבנים הם יצירה אלוקית ואילו הלבנה היא מעשה האדם. כך תהיה העיר לסוג של תיבת נח נצחית. כולם יגורו בה, ועצם המגורים בה יהוו מלחמה בה' והתנתקות מהבריאה האלוקית.
בא ה' וביטל את תוכניותיהם. בא אברהם ולימד את העולם כולו, שעלינו לעבוד את ה' האין סופי, ולשבור את הפסילים מעשה האדם. יחד עם זאת, כאמור, ה' בעצמו מצווה עלינו לעיתים לבנות תיבות נח מעשה ידי אדם.
ובימינו – האם אין נסיונות להפוך את העולם למעשה אדם אחד גדול? ומאידך – האם נכון להימנע מפיתוחים אנושיים אלו.
דומה, שהתשובה נעוצה אי שם באמצע...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
