ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שוכר ומשכיר
התובע הוא בעלים של מחסן, המחסן הושכר במלואו בעבר לחברה מסוימת (להלן, השוכר הראשון). לאחר כמה שנות שכירות המחסן חולק לשניים והנתבע שכר חצי מהמחסן מהתובע. בחודש ינואר 2015 סיכמו התובע והנתבע שהנתבע יפנה את המחסן עד סוף פברואר. למרות זאת הנתבע המשיך לשהות במחסן גם לאחר חודש פברואר, והעביר את דמי השכירות לחודשים פברואר ומרץ. התובע ביקש מהנתבע לפנות את חפציו, אולם, גם לאחר שהנתבע פינה את חפציו נשארו במחסן חפצים של השוכר הראשון, שרק בחודש אוגוסט פינה את חפציו. לאחר פינוי המחסן ושיפוץ שלו התובע השכיר את המחסן בתחילת חודש ספטמבר.
התובע מבקש דמי שכירות עד סוף חודש אוגוסט, עבור כל הזמן שבו החפצים היו מונחים במחסן. זאת, משום שלטענתו יש קשר בין השוכר הראשון והנתבע, ולכן הנתבע נושא באחריות לחפציו של השוכר הראשון. בנוסף, הוא תובע תוספת לדמי השכירות בסך 830 ₪ לחודש עבור התקופה בה השתמש הנתבע במחסן לאחר מועד הפינוי המוסכם. וכן הוא תובע את החזר עלות השיפוץ משום שלטענתו הנתבע עשה שינויים במחסן שחייבו שיפוץ.
הנתבע הודה שהוא צריך לשלם דמי שכירות על החודשים אפריל-מאי, אז לטענתו פינה את המחסן. מאידך הוא טוען שהוא אינו נושא באחריות לחודשים בהם נשארו במחסן חפצים של השוכר הראשון. כמו כן לטענתו הנזקים למבנה לא נגרמו בזמנו, כמו כן הוא ביקש לקזז את חובות הארנונה שהוא נתבע לשלם על התקופה לאחר פינוי המחסן.
פסק הדין בקצרה:
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
197 - מחויבות לחתימה
198 - שוכר שהשאיר חפצים במחסן לאחר פינויו
199 - איחור בתשלום לקבלן מצדיק איחור במסירת הדירה
טען עוד
נימוקים בקצרה:
1. שוכר המשאיר חפצים במושכר לאחר יציאתו
משו"ת המהר"ם (ד, ד"פ תתלג) עולה שאדם חייב לשלם דמי שכירות גם לאחר שפינה את המושכר אם השאיר בו את חפציו. קל וחומר שהוא הדין במבנה שמיועד למסחר ואחסון שבו
במקרה דנן, החפצים שהושארו לא היו שייכים לנתבע, אלא לאדם אחר ששכר לפניו את המחסן. בדיון התובע לא הצליח להוכיח קשר מהותי בין הנתבע לשוכר הראשון, אך הנתבע הסכים שהשוכר הראשון ישאיר את החפצים במחסן. כיון שכך, החפצים הם באחריותו כפי שכתוב בגמרא (בבא קמא יג, ב) ונפסק בשו"ע (חו"מ שצו, ח) שאדם שמסכים שמישהו יכניס לתוך חצרו בעל חיים, קיבל על עצמו את הנזקים שיגרום בעל החיים לרכושו.
2. תשלום על תקופת הודעה מוקדמת
כמו כן יש לחייב את השוכר על חודש מסיבה אחרת, והיא משום שהמשכיר זכאי להודעה מוקדמת על הפינוי (עמק המשפט, ובפסק דין 74091)
לפיכך, על הנתבע לשלם שכירות עד למועד שבו המחסן הושכר שוב בתחילת חודש ספטמבר.
3. כמה חייב לשלם שוכר הממשיך לגור אחר שהחוזה הסתיים?
בנוגע לאדם שפלש לבית ללא רשות נפסק בשולחן ערוך (חו"מ שסג, ו) שהוא צריך לשלם את דמי השכירות, הש"ך (חו"מ שיב, י) כתב שאם השוכר המשיך לגור במושכר בהסכמת המשכיר לאחר תום תקופת החוזה ושכר הדירה עלה בתקופה זו – השוכר ישלם את דמי השכירות ששילם בתקופת החוזה.
הרשב"א (ב, רצד, הובא בבית יוסף שיב) כתב שאם המשכיר דרש מהשוכר לפנות את המושכר, ובכל זאת השוכר נשאר – השוכר ישלם את דמי השכירות המקובלים בשוק. כך גם עולה מהמחנה אפרים (שכירות יא) שחלק על דברי הש"ך, וכתב ששוכר שהמשיך לגור ללא חוזה חייב לשלם לפי שכר הדירה המקובל בשוק. במקרה שלנו נראה שאין מחלוקת שעל הנתבע לשלם את דמי השכירות המקובלים, שהם גבוהים יותר ממה ששילם בתקופת החוזה.
בנוסף במקרה שלנו יש לפצות את המשכיר התובע על מניעת רווח ברור מהמחסן, שנגרמה לו בעקבות כך שהנתבע לא פינה את המחסן במועד (הרחבה בפסק דין ארץ חמדה 70072). לפיכך, על הנתבע לשלם את התוספת לדמי השכירות שביקש התובע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
