ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שוכר ומשכיר
התובע תובע מהנתבעת דמי תיווך בשיעור שכירות חודשית, בסך 7000 ₪ + מע"מ, בטענה שהם שכרו את הדירה דרכו, והוא היה "הגורם היעיל" בעיסקה. לעומת זאת הנתבעת טוענת שהיא הכירה את בעלת הדירה קודם, וסביר להניח שהיא היתה יודעת על הדירה מיד כשבעלת הדירה עצמה היתה יודעת על כך שהשוכר רוצה לעזוב. בנוסף כיון שהם לא חתמו עם התובע על הסכם תיווך הם אינם חייבים לשלם . למרות זאת הם הציעו לתובע לשלם לו 1000 ₪ כפשרה, אך הנתבע רצה פסיקה לפי שורת הדין.
פסק הדין: הנתבעים פטורים מלשלם לתובע.
נימוקים בקצרה:
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
257 - בנייה של שכן שגרמה לתביעות הדדיות
258 - תשלום דמי תיווך כשלא נחתם הסכם תיווך
259 - בעל דירה ששיפץ את דירתו ופגע בשלד של הבניין
טען עוד
התובע הוא מתווך והנתבעת ביקשה ממנו שירותי תיווך. לפי ההלכה הסכם תיווך נכרת בדיבור, אך לפי חוק המתווכים (9א) במידה ולא נחתם הסכם תיווך כתוב, אין חיוב לשלם על התיווך. חוק המתווכים מקובל על בית הדין על בסיס ההלכה ש"דינא דמלכותא דינא", למרות זאת נפסק בבית הדין (לדוגמה בתיקים 70003, 72059) שאדם שהזמין שירותי תיווך ממתווך יהיה חייב בתשלום דמי תיווך, ואדם שקיבל שירותי תיווך ללא שהזמין יהיה חייב לשלם לפי ההנאה שהיתה לו מהתיווך.
ב. תרומת התובע לכריתת הסכם השכירות
מתווך זכאי לתשלום על פי ההלכה והחוק כאשר הוא הביא לכריתת הסכם. במקרה דנן, לא ברור כלל שהתובע היה "גורם יעיל" שהביא לכריתת הסכם שכירות הדירה. שכן לטענת הנתבעת בעלת הדירה שהיא חברתה, הודיעה להם כי במידה והדירה תועמד להשכרה היא תודיע להם על כך, ואף שיתכן שדבר זה לא היה קורה, הרי שלכל הפחות יש ספק בדבר, בכל מקרה התובע סירב לשמוע את עדותה של בעלת הדירה טלפונית.
לסיכום, דעת בית הדין היא שקיים ספק האם פעולת התובע הועילה לנתבעת בעסקת השכירות.
ג. היעדרו של הסכם בכתב בין הצדדים
הנתבעת טענה כי היא פטורה מלשלם לתובע כיוון שלא חתמה על הסכם תיווך, ועל פי החוק, במקרה כזה המתווך אינו זכאי לדמי תיווך. לטענת התובע אין זה משנה שהם לא חתמו, משום שהוא היה ה"גורם היעיל". בית הדין קבע כי דרישת הכתב בחוק, שכוללת גם את תיאור הנכס, היא דרישה מהותית. במקרה זה ברור שאם התובע היה כותב את כתובת הנכס היו הנתבעים מסרבים לחתום על הסכם תיווך, שהרי הם הכירו את הדירה.
אשר על כן, כיוון שהתובע לא החתים את הנתבעים על הסכם תיווך הוא אינו זכאי לקבל דמי תיווך עבור שכירות הדירה.
ד. חיוב סכום כסף כפשרה
בית הדין סבור כי במקרה זה אין לחייב סכום כסף על ההנאה הממונית שגרם התובע לנתבעים. זאת, משום שהתובע לא גרם לנתבעת כל הנאה ממונית. למרות זאת הנתבעים הציעו לשלם לתובע 1,000 ₪ כפשרה, אלא שכיון שהתובע סירב לפתרונות של פשרה, וביקש להעמיד את הפסיקה על עיקר הדין הוא לא זכאי לתשלום זה, מה גם שהפשרה לא תוביל לשלום בין הצדדים.
לכן בית הדין פטר את הנתבעת מתשלום במסגרת פשרה.
דיינים: הרב מבורך טויטו, הרב דניאל לונצר, הרב דניאל מן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
