ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
על דבריו שואל בעל ספר 'הלקח והלבוב' (אלול), שהרי סדר מצוות הנחת תפילין הוא, שתפילין של יד קודמים לתפילין של ראש, ואילו בתורה נאמר 'שופטים ושוטרים', קודם ה'שופט' שהוא הראש והמוח המכוונים את המעשים, ואחרי כן ה'שוטר' שהוא המוציא את המעשים לפועל.
ומבאר את הדברים על פי הפסוק הבא "לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תקח שחד, כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים", הכוונה היא, שבגלל שהדיין לוקח שוחד מבעל הדין, הרי שאינו יכול לשפוט דין אמת.
הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל אמר, כי השוחד הגדול ביותר שמטה את המשפט, הוא מה שמקבל האדם הנאות מגופו מתענוגות העולם הזה, ומפני כך, אינו יכול לראות את דרך האמת. לכן על האדם לסלק מקודם את הנאות הגוף, כדי שיהיה ביכולתו לראות את הדרך האמיתית.
וזהו סדר מצוות תפילין- קודם מניחים תפילין של יד 'וקשרתם', שהוא מכוון להנאות ותענוגי הלב, לזכך ולטהר אותם, ואז מניחים תפילין של ראש, שהראש ישפוט לפי ראיית האמת הישרה, מבלי שיהיה עיוור ומשוחד ממחמדי עולם השקר.
וכשהאדם זוכה בכוח תפילין של ראש להשליט את המוח על הלב, לחשב את דרכיו על דרך האמת האלוקית, ולזכור שכוחות הנפש והחיות שלו הם מהבורא יתברך שנותן לו כל רגע ורגע את היכולת לראות, לדבר, לשמוע ולהריח, אז ממילא, לא יהיה ברצונו לעשות עם אבריו וחיותו מעשים שהם נגד רצון אביו שבשמים.
וזו הכוונה 'תתן לך בכל שעריך', כי ידוע שהכוונה לשבעת שערי הגוף, ועבודת האדם לשמור על שערים אלו מדברים שהם הפך מקדושת ישראל, רק שהנשמה תאיר בהם, כמו שכתב הרב הקדוש רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א (זרע קודש, בהעלותך) ש'מנורה' בגימטריה 'צורה', וכמו שבמנורה יש שבעה קנים שמאירים, כך יש שבעה שערים באדם שצריך להאיר בהם את אורה של הנשמה.
כותב 'הלקח והלבוב': "והזמן המסוגל לעבודה זו דייקא בחודש אלול, כמובא במדרש (במ"ר יט, לב) שמלחמת סיחון ועוג היתה בחודש אלול, וכתב ה'שפת אמת' (דברים, תרמ"ו) בשם החידושי הרי"מ זיע"א, כי קליפת סיחון מתנגדת לקדושת תפילין של ראש, כמו שנאמר 'אשר יושב בחשבון'".
קליפת סיחון זה 'יושב בחשבון', שמפריע לאדם בכוח המחשבה שלו לעשות חשבון נפש אמיתי כראוי, שהוא כוח השופט בראש האדם, לחשוב באופן אמיתי על תכלית חייו ומעשיו בגלל יצר לב האדם שרע מנעוריו.
אבל ברגע שאדם מתגבר על יצרו ומשעבד את תאוות הלב לאביו שבשמים, אז זוכה לדין אמת כמו שכתוב (במדבר כא, כז) "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון", ודרשו על כך חכמינו הקדושים (בבא בתרא עח, ע"ב) "על כן יאמרו המושלים ביצרם, בואו ונחשוב חשבונו של עולם".
כותב ה'בני יששכר' זיע"א ש'אלול' בגימטריה 'בינה', ימים אלו נועדו שנתבונן ביישוב הדעת ובמנוחת הנפש על דרכנו "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'" (איכה, ג, מ).
בינה שייכת לרגש הלב כמו שכתוב "ולבבו יבין ושב ורפא לו" (ישעיהו ו, י), וימי אלול מסוגלים לרפאות את הלב מתשוקות נמוכות ונפסדות ולזכות לטהרת וקדושת הלב, רק שהלב יהיה משתוקק וכוסף להתקרב לה' יתברך, כפי שמרמז 'הלקח והלבוב' בשם דורשי רשימות "ו'משעבדים א'ת ל'בם ל'אביהם" ראשי תיבות 'אלול'.
נוהגים בימי אלול אחר התפילה לומר מזמור כ"ז בתהילים "לדוד ה' אורי וישעי", וכתוב שם "שמע ה' קולי אקרא וחנני וענני, לך אמר לבי בקשו פני, את פניך ה' אבקש". ופירש רש"י "בשבילך בשליחותיך, אומר לבי בקשו כולכם ישראל את פני ואני שומע לו- את פניך ה' אבקש".
המובן מדבריו, שהקב"ה שולח ללבי מחשבה של 'בקשו פני', כלומר הקב"ה שולח לתוך לב האדם התעוררות לדרוש ולבקש אותו יתברך.
מדייק 'הלקח והלבוב' שלפי ההסבר הזה נפרש כך את הפסוק: 'שמע ה' קולי אקרא'- אני מתפלל להתעוררות מה', שאזכה ל'וענני, לך אמר לבי'- שיגיע מה' יתברך ללבי הרצון שאדרוש ואבקש פני ה'.
כותב בעל ה'לב שמחה' זיע"א ש"ו'ענני ל'ך א'מר ל'בי" ראשי תיבות 'אלול', כי זאת עבודת חודש אלול, לנקות את שערי הלב כדי שנוכל לשפוט את עצמנו משפט אמת ולתקן את הצריך תיקון, וגם להרבות בתפילה ותחנונים, שהלב יהיה תמיד מייחל ומקווה עוד ועוד לקרבת אלוקות, וזה שמסתיים המזמור הנ"ל בתהילים "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
