ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
על דבריו שואל בעל ספר 'הלקח והלבוב' (אלול), שהרי סדר מצוות הנחת תפילין הוא, שתפילין של יד קודמים לתפילין של ראש, ואילו בתורה נאמר 'שופטים ושוטרים', קודם ה'שופט' שהוא הראש והמוח המכוונים את המעשים, ואחרי כן ה'שוטר' שהוא המוציא את המעשים לפועל.
ומבאר את הדברים על פי הפסוק הבא "לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תקח שחד, כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים", הכוונה היא, שבגלל שהדיין לוקח שוחד מבעל הדין, הרי שאינו יכול לשפוט דין אמת.
הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל אמר, כי השוחד הגדול ביותר שמטה את המשפט, הוא מה שמקבל האדם הנאות מגופו מתענוגות העולם הזה, ומפני כך, אינו יכול לראות את דרך האמת. לכן על האדם לסלק מקודם את הנאות הגוף, כדי שיהיה ביכולתו לראות את הדרך האמיתית.
וזהו סדר מצוות תפילין- קודם מניחים תפילין של יד 'וקשרתם', שהוא מכוון להנאות ותענוגי הלב, לזכך ולטהר אותם, ואז מניחים תפילין של ראש, שהראש ישפוט לפי ראיית האמת הישרה, מבלי שיהיה עיוור ומשוחד ממחמדי עולם השקר.
וכשהאדם זוכה בכוח תפילין של ראש להשליט את המוח על הלב, לחשב את דרכיו על דרך האמת האלוקית, ולזכור שכוחות הנפש והחיות שלו הם מהבורא יתברך שנותן לו כל רגע ורגע את היכולת לראות, לדבר, לשמוע ולהריח, אז ממילא, לא יהיה ברצונו לעשות עם אבריו וחיותו מעשים שהם נגד רצון אביו שבשמים.
וזו הכוונה 'תתן לך בכל שעריך', כי ידוע שהכוונה לשבעת שערי הגוף, ועבודת האדם לשמור על שערים אלו מדברים שהם הפך מקדושת ישראל, רק שהנשמה תאיר בהם, כמו שכתב הרב הקדוש רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א (זרע קודש, בהעלותך) ש'מנורה' בגימטריה 'צורה', וכמו שבמנורה יש שבעה קנים שמאירים, כך יש שבעה שערים באדם שצריך להאיר בהם את אורה של הנשמה.
כותב 'הלקח והלבוב': "והזמן המסוגל לעבודה זו דייקא בחודש אלול, כמובא במדרש (במ"ר יט, לב) שמלחמת סיחון ועוג היתה בחודש אלול, וכתב ה'שפת אמת' (דברים, תרמ"ו) בשם החידושי הרי"מ זיע"א, כי קליפת סיחון מתנגדת לקדושת תפילין של ראש, כמו שנאמר 'אשר יושב בחשבון'".
קליפת סיחון זה 'יושב בחשבון', שמפריע לאדם בכוח המחשבה שלו לעשות חשבון נפש אמיתי כראוי, שהוא כוח השופט בראש האדם, לחשוב באופן אמיתי על תכלית חייו ומעשיו בגלל יצר לב האדם שרע מנעוריו.
אבל ברגע שאדם מתגבר על יצרו ומשעבד את תאוות הלב לאביו שבשמים, אז זוכה לדין אמת כמו שכתוב (במדבר כא, כז) "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון", ודרשו על כך חכמינו הקדושים (בבא בתרא עח, ע"ב) "על כן יאמרו המושלים ביצרם, בואו ונחשוב חשבונו של עולם".
כותב ה'בני יששכר' זיע"א ש'אלול' בגימטריה 'בינה', ימים אלו נועדו שנתבונן ביישוב הדעת ובמנוחת הנפש על דרכנו "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'" (איכה, ג, מ).
בינה שייכת לרגש הלב כמו שכתוב "ולבבו יבין ושב ורפא לו" (ישעיהו ו, י), וימי אלול מסוגלים לרפאות את הלב מתשוקות נמוכות ונפסדות ולזכות לטהרת וקדושת הלב, רק שהלב יהיה משתוקק וכוסף להתקרב לה' יתברך, כפי שמרמז 'הלקח והלבוב' בשם דורשי רשימות "ו'משעבדים א'ת ל'בם ל'אביהם" ראשי תיבות 'אלול'.
נוהגים בימי אלול אחר התפילה לומר מזמור כ"ז בתהילים "לדוד ה' אורי וישעי", וכתוב שם "שמע ה' קולי אקרא וחנני וענני, לך אמר לבי בקשו פני, את פניך ה' אבקש". ופירש רש"י "בשבילך בשליחותיך, אומר לבי בקשו כולכם ישראל את פני ואני שומע לו- את פניך ה' אבקש".
המובן מדבריו, שהקב"ה שולח ללבי מחשבה של 'בקשו פני', כלומר הקב"ה שולח לתוך לב האדם התעוררות לדרוש ולבקש אותו יתברך.
מדייק 'הלקח והלבוב' שלפי ההסבר הזה נפרש כך את הפסוק: 'שמע ה' קולי אקרא'- אני מתפלל להתעוררות מה', שאזכה ל'וענני, לך אמר לבי'- שיגיע מה' יתברך ללבי הרצון שאדרוש ואבקש פני ה'.
כותב בעל ה'לב שמחה' זיע"א ש"ו'ענני ל'ך א'מר ל'בי" ראשי תיבות 'אלול', כי זאת עבודת חודש אלול, לנקות את שערי הלב כדי שנוכל לשפוט את עצמנו משפט אמת ולתקן את הצריך תיקון, וגם להרבות בתפילה ותחנונים, שהלב יהיה תמיד מייחל ומקווה עוד ועוד לקרבת אלוקות, וזה שמסתיים המזמור הנ"ל בתהילים "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
