ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הוא למד בבחרותו בשטיבל של חסידי גור בוורשה, אחד מבתי החסידים הרבים בעיר.
באותה עת אחד הצדיקים המפורסמים בפולין היה הרבי מקוז'ניץ, רבי אהרן יחיאל הופשטיין. זקנו, המגיד מקוז'ניץ, אמר פעם לחסידיו: "יהיה לי בעתיד נכד שהעולם לא יזכו להבינו", והחסידים בדורות הבאים נהגו לומר כי כוונתו הייתה לרבי אהרל'ה.
דרכו של רבי אהרל'ה הייתה תמיד נסתרת וצנועה. הוא היה מגלה טפח אך מכסה טפחיים, ומאידך היה תקיף מאוד בעת הצורך. היה מקרב את הבחורים הצעירים לבל ירעו בשדות זרים, החזיר רבים בתשובה בדרכו הפלאית, התעסק בכל כוחו במצוות צדקה וחסד לסייע ולעזור לדלים ולאביונים, ומאידך עמד כצור החלמיש ללא חת מול עסקנים ופרנסים נכבדים, לא ירא לומר להם את האמת הצורבת, אף כשידע שהדבר עלול לעלות לו ברדיפות והתנכלויות, כפי שאכן קרה.
פעילותו של רבי אהרל'ה הייתה חובקת עולם. הוא שוטט וסייר במחוזות רבים בעולם, לעיתים אף בשביל להציל נשמה אחת תועה מרדת שחת, ובכל מסע היה חוזר עם "אוצר של נשמות" כהגדרתו שאסף בכל מיני מקומות נידחים. מסעותיו של רבי אהרל'ה חצו את יבשת אירופה, ופעם אף נסע ללונדון לבדו בלי שום ליווי רק כדי להציל נשמה אחת של בחור. כמו כן ביקר באיטליה, בבלגיה, בצרפת, בגרמניה ובעוד מדינות במסגרות מסעותיו לחיזוק היהדות אצל הבחורים שנזקקו לכך.
הוא נקרא בפי רבים "רבי פראי", וויילדער רבי. לו ולחסידיו הייתה התלהבות רבה לקדושה, ופראותם התבטאה בצד הקדושה, בתורה ובמצוות ובמעשים טובים, ובעיקר במסירות נפש מעל טעם ודעת למען בחורים תועים.
פעם אחת, בערב שבת קודש, נכנס הרבי מקוז'ניץ לבית המדרש של גור, דפק על הבמה ואמר שהוא זקוק לשני בחורים חזקים כדי לעשות איזה מבצע מיוחד.
בחבורות הבחורים של גור היו סדר ומשמעת, ולכל חבורה היה "קומנדט" (מפקד). הקומנדט, שלא רצה להפריע לבחורים בסדר התפילה והתורה, הסכים שבחור אחד בלבד יצטרף אליו, בתנאי שיובטח כי יחזור עד שיתחילו להתפלל "כגוונא".
ר' אליהו שהיה בחור חזק הצטרף לרבי מקוז'ניץ, שלא הסביר לו מה המבצע שהוא עומד להשתתף בו, אלא לקחו בידו והובילו ברחובות ורשה.
בוורשה של אותם ימים היו חסידים רבים, אבל גם יהודים רבים שהתרחקו משמירת תורה ומצוות. תוך כדי הצעידה הוליך הרבי את אליהו ברחובות ורשה למחוזות שהיו פחות שייכים ליהודים יראי שמיים, עד שהגיעו לתיאטרון.
הרבי אמר לאליהו: "כאשר אצביע על בחור מסוים, יהודי לא דתי, תיגש אליו יחד איתי, נתפוס אותו בכוח ונוציא אותו מכאן. לקחתי אותך איתי כי איני מסוגל להתגבר עליו לבדי".
"תדע לך", הוסיף הרבי, "שזה לא משנה בכלל אם הבחור ימחה ויצעק. ניקח אותו בכל אופן".
כעבור זמן קצר אכן הגיע לתיאטרון צעיר יהודי שאינו חובש כיפה, אשר ניכר עליו מכל הבחינות שאינו שומר תורה ומצוות. רבי אהרל'ה הצביע עליו, ושניהם התנפלו על הבחור ולקחו אותו בכוח. הבחור החל להשתולל ולצעוק: "שילמתי על הכרטיס! בגללכם אפסיד את ההצגה..."
למרות צעקותיו הרבי והבחור אליהו גררו אותו בעיר עד לבית המדרש של קוז'ניץ. לאחר שר' אליהו סיים את חלקו במצווה, הוא מיהר לחזור לבית המדרש של גור והגיע בדיוק ל"כגוונא".
כעבור כמה ימים הגיע רבי אהרל'ה לבית המדרש של גור וביקש לקרוא לר' אליהו. הוא הגיע עם הבחור מהתיאטרון שמראהו היה כעת שונה בתכלית. הוא לבש לבוש ארוך וכובע רחב שוליים ונראה ממש כחסיד.
הבחור התחנן לרבי אהרל'ה שלא יעזוב אותו כעת, אבל הרבי אמר לר' אליהו באוזני הבחור: "אנחנו בקוז'ניץ טובים בלקחת אותך ולהלביש אותך כיהודי, אבל לעשות מיהודי חסיד יודעים בגור. לכן אחרי שעשיתי ממנו יהודי, אתם תמשיכו את העבודה ותעשו ממנו חסיד..."
האדמו"ר מגור, בעל ה'פני מנחם', העיד שנים לאחר מכן כי אכן ראה בילדותו את אותו יהודי בין החסידים שבאו לאביו, בעל ה'אמרי אמת', והוא נדמה לו כמלאך.
ר' אליהו כי טוב (מוקוטובסקי) המשיך ללמוד בוורשה, ולאחר מכן גם לימד בבתי חינוך לא דתיים בד בבד עם עסקנות ציבורית במסגרת צעירי אגודת ישראל. לאחר נישואיו עלה לארץ ישראל, בה עסק באופן נמרץ בחינוך, בפעילות ציבורית ובכתיבה הגותית במסגרות שונות. הוא כתב את הספרים 'חסידים ואנשי מעשה', 'ספר הפרשיות', 'איש וביתו', ואת ספרו הידוע מכול 'ספר התודעה', שנמצא כמעט בכל בית יהודי. הוא נפטר בו' באדר א' תשל"ו ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
