רבי יהושע מקוטנא על הר הבית

מדורים
מאמרים נוספים

קטגוריה משנית

2 דק' קריאה

אחד היסודות החרוטים על לבם של תלמידי מרן הרב זצ"ל ובנו הרב צבי יהודה זי"ע, הם דברי רבי יהושע מקוטנא, בספרו "ישועות מלכו", אשר ביו"ד סימן ס"ו כתב את הדברים הבאים:

"ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בלבותם, קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה. אשרי חלקו שהוא ממזכה הרבים".

הדברים נכתבו בשנת תרנ"א – שש שנים לפני ה"קונגרס הציוני הראשון", כאשר מספר העולים לארץ היה מתי מעט.
רבי יהושע מקוטנא ידע לזהות, שהמעטים העולים כעת לארץ, הינם פורצי דרך לרבים, שעוד עתידים להגיע אחריהם. את הביסוס להבנתו זו הוא מחדד בדבריו לעיל, מכך שמתעוררת התשוקה לשוב לארץ ישראל אצל מגוון של יהודים, היא סימן להתנוצצות רוח הגאולה.

כידוע, לא כולם הסכימו עם דבריו של רבי יהושע מקוטנא. היו שחלקו על דרכו, וסברו שטרם הגיעה עת הגאולה. עם זאת, למדונו רבותינו, ולימדה ההיסטוריה, שהוא הוא הצודק. צריך לדעת להתבונן במעשי ה', וללמוד מהם על מהלכי ה' בעולמו, ומה ה' דורש מאיתנו. התעוררות הרצון באומה, סימן גדול הוא משמים, שהגיעה העת לשוב ארצה.
מרן הרב זצ"ל סגנן את הדברים בלשונו הפנימית "כנסת ישראל מתעוררת לתחיה".

את היסוד הזה צריך ליישם גם בשלבים הבאים של גאולתנו. נדרשים אנו להתבונן במציאות, ולא לפספס את השעה, כאשר נשמת כנסת ישראל מתעוררת להתקדם לשלבים נוספים בתהליך גאולתנו.
כיום, נראה שהעיקרון שקבע הישועות מלכו בנוגע לארץ ישראל, הולך ומתקיים בנוגע להר הבית והמקדש.
אחרי מלחמת ששת הימים, עלו המוני בית ישראל אל הר הבית ללא טבילה, ואף נכנסו את מקום ההיכל והעזרות בטומאת מת – דבר שיש בו איסור כרת. בעקבות כך, הוציאה הרבנות הראשית, והצטרפו אליה רבים מגדולי ישראל, מכתב נגד העליה להר הבית. בחצי היובל שלאחר מכן, העולים להר הבית בטהרה היו מתי מספר, והציבור התייחס אליהם בתימהון.
בשנים האחרונות, מספר העולים להר הבית בטהרה – דורשי המקדש, הטובלים לפני העליה ומקפידים להכנס רק למחנה לויה - הולך ורב. בכל שנה מספר העולים גדל, ויש ימים מיוחדים, שבהם עולים ביום אחד, יותר ממספר העולים במשך שנים שלמות בעבר.
בין העולים שרים וחברי כנסת, שומרי תורה ומצוות, ואף כאלו שבחייהם הפרטיים טרם זכו לטעמה המתוק של התורה, אך אור כבודם של ישראל וכבודו של מקום המקדש זורח בנשמתם, ובעליה להר הבית הם מקפידים על טהרה.
גם הגבלות המשטרה הולכות ומתמעטות, ובכל פעם נופל "איסור" נוסף. מי שבמשך תקופה לא עלה להר הבית, כאשר יעלה מחדש לא יאמין למראה עיניו.
להיתלות היום באיסורי הרבנים מלפני ארבעים, חמישים וכמעט שישים שנה, זה לפספס את גודל השעה שהתחדשה מאז. אכן, אז טרם התעוררה כנסת ישראל לעניין, טרם ראינו השתוקקות הולכת ורבה להר הבית, והרבנים נתנו את ההוראה שהיתה מתאימה לכלל הציבור על פי מקומו אז.
קורא הדורות מראש שתל ממש בשנים אלו את ההשתוקקות להר הבית, שהולכת וגדלה. הוא קורא לנו לקרוא את המציאות, לשמוע את תחייתה של כנסת ישראל והשתוקקותה להתקדם לשלב הבא של הגאולה, ולפעול לשם כך. ו"עתידה בת קול להיות מפוצצת בראשי ההרים ואומרת: כל מי שפעל עם א-ל - יבוא ויטול שכרו".

מאמרים נוספים