ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
כששמע הבעש"ט את שאלתם, היטה ראשו לאחוריו, ופניו נעשו להבים, כדרכו בשעת עליית נשמה. פחד גדול נפל על התלמידים, אך בקצה השולחן ישב רבי נחמן מהורודנקה, (סבו של רבי נחמן מברסלב, נאמן ביתו ומחותנו של הבעש"ט, שיום ההילולא שלו ב' תמוז), שתרדמה עזה נפלה עליו.
והנה, בשנתו, חולם רבי נחמן, שהוא הולך בחוץ ורואה המון אנשים רצים. רץ גם הוא עימהם, ושאלם לסיבת ריצתם, והשיבו לו שרבם הקדוש עומד לדרוש, אך לא אמרו לו את שם רבם. הלך אחריהם, ובא לבית גדול ומהודר מאד, שהיה מלא באנשים חשובים מאד.
והנה, בא לשם הבעש"ט ודרש בפניהם בעניין כוונת המקווה, ואיש צעיר עמד נגדו וסתר דבריו. לשאלתו, הסבירו לו שהאיש הצעיר הוא האר"י הקדוש ז"ל. נמשך הוויכוח בין האריז"ל והבעש"ט זמן רב, עד שהאריז"ל הודה לבעש"ט.
הקיץ רבי נחמן משנתו, ותיכף ישב הבעש"ט ואמר: "נחמן! לקחתי אותך לעד, ותעיד עם מי הצדק"... (לפי סיפורי חסידים, תורה, מס' 334).
סיפור עמוק הנוגע בנסתרות, וודאי איננו מבינים את עומקו, ובכל זאת אולי נדלה ממנו משהו הנוגע לפרשת השבוע, לפי קטנות השגתנו. על הבעש"ט מסופר (כתר שם טוב, עמ' עב), שאמרו עליו "שזכה לכל הארות והמדרגות שיש לו, הכל מחמת המקוואות שהיה תמיד בטבילות. ומקוואות יותר בתמידות טוב יותר מהתענית, שהתענית מחליש הגוף מעבודת ה'. ועוד יותר טוב שהכוח שהוא מניח בתענית, יתן הכוח ההוא בלימוד תורה ותפילה, שיתפלל בכל כוחו וכוונתו ובזה יבוא למדרגה".
יש כאן הדגשה חדשה בעבודת ה'. במצב שיש חטא, אפשר לבוא ולומר: הרי הנשמה היא חלק אלוק' ממעל, וממנה לא בא החטא, נמצא שהחטא בא מהגוף, לפיכך עלינו להילחם בגוף. הדרך להילחם בגוף היא להמעיט מכוחו, וזה על ידי סיגופים ותעניות. דרך זו שמה את הדגש על 'סור מרע'.
אולם, הבעש"ט בא וחידש, שעדיף לשים את הדגש על העלאת האדם. להאמין שאפשר להשיב בתשובה גם את הכוחות הנפולים, וממילא להעלות הכל אל החיוב. הדרך להגיע לכך היא על ידי המקווה.
במקווה, האדם נכנס בכל גופו למים, ואם ישאר כך לתמיד בתוך המים הרי ימות. נמצא, שכשיוצא מהמים הוא נולד לחיים חדשים. ועוד, שהעובר במעי אימו נמצא בתוך מים, וכך האדם הנמצא במי המקווה דומה לעובר, וכשיוצא מהמקווה, הרי הוא כקטן שנולד טהור ונקי מחטא. ("ושם נמתקים בסוד הלידה על ידי המים שבמקווה", כתר שם טוב, עמ' ה).
עניין זה מתאים לגלותו בסוף הגלות, לקראת הגאולה, ולפיכך זכה לגלותו הבעש"ט שבא להטעים את העולם מתורת הגאולה. כי לאורך כל הגלות, אנו עדיין מקולקלים ועלינו להילחם בגוף ובקלקולו, אולם לאחר כל המלחמות וסיגופי הדורות, אנו עולים כבר למצב של טהרה, ובידינו לטבול ולהיטהר במקווה לקראת הגאולה, והעלות את כל הכוחות הנפולים.
זו הסיבה, שהבעש"ט בנה בכך מדרגה נוספת על האריז"ל שקדם לו. ובתחילה נראים הדברים כוויכוח, אך באמת כל אחד דיבר לפי מה שמתאים לדורו, והאריז"ל הודה בסוף לבעש"ט. זו גם הסיבה שהבעש"ט צריך להביא עימו אחד מתלמידיו שיהיה לו לעד, כי התלמיד מבטא את ההמשכיות – דור העתיד, והבעש"ט אומר את דבריו מצד היותו סולל דור הגאולה, דור העתיד.
עניין זה מופיע גם בפרשתנו, פרשת חוקת. הפרשיה הראשונה בפרשתנו, פרשיית פרה אדומה, היא גם הפרשייה האחרונה שנאמרה לבני דור המדבר, בשנים הצמודות ליציאת מצריים. מיד אחריה, התורה קופצת 38 שנה קדימה, ועוסקת כבר בדור הנכנסים לארץ, בתום 40 שנות המדבר. נמצאנו למדים שפרשיית פרה אדומה חותמת את דור המדבר.
עניין זה רומז לעניין בו עסקנו. דור המדבר, דור יוצאי מצריים, שזכה לניסים ונפלאות גדולים, נפל בסוף בחטא המרגלים, וסיים את חייו בגזירת מוות נורא שחתם את תולדותיו. דור זה לא זכה להיכנס לארץ, והוא חותם את חיי עם ישראל בחו"ל במוות. (שמעתי בשם מו"ר הרב יצחק בן שחר שליט"א, שגם הציטוט האחרון המופיע בתורה (במדבר יז, כז-כח) מפיו של דור זה הוא המשפט – "הן גווענו עבדנו, כולנו אבדנו... האם תמנו לגווע"? כך מבטאת התורה את גורלו של דור זה).
אך התורה לא רוצה לחתום את פרק חייו של דור זה בגזירת המוות, לפיכך היא מביאה בסוף תולדותיו את פרשיית הפרה האדומה העוסקת בטהרה מטומאת המוות. הטהרה היא על ידי הזאת מי הפרה, וטבילה במקווה. כך מציינת התורה, שערב הכניסה לארץ, אנו זוכים לשוב ולעלות מכל הנפילות, להיטהר, להיגאל, ולשוב אל ה'.
ויהי רמון, שיתקיים בנו "וזרקתי עליכם מים טהורים, וטהרתם", ומכח טהרה זו נעלה מכל הנפילות, וניגאל במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
