ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
עוד לפני פירוש המושג, ראוי לתת את
הדעת שמושג הקדושה מיוחס בפרשתנו לקב"ה ולאדם גם יחד:
"קדושים תהיו, כי קדוש אני ה'
אלהיכם".
מדובר בפסוק מהפכני מאוד. מחד, הקב"ה
מזהה עצמו עם הקדושה: " כי קדוש אני". מאידך, אנו נצטווינו להיות
קדושים. אם הקדושה מייחדת את הקב"ה, כיצד ניתן לשתף את האדם ולבקש ממנו
להדמות לקב"ה בקדושתו? למעשה הקדושה נוגעת בשאלה המרכזית ביותר: כיצד ניתן להיפגש
עם הבורא?
פירושו המפורסם של הרמב"ן מתמודד
עם קושיה זו:
"קדושים תהיו - הוו פרושים מן
העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה, לשון רש"י.
אבל בתורת כהנים ראיתי סתם - פרושים תהיו. וכן שנו שם 'והתקדשתם והייתם קדושים כי
קדוש אני', כשם שאני קדוש כך אתם תהיו קדושים, כשם שאני פרוש כך אתם תהיו
פרושים" (רמב"ן שם).
בתחילה נראה מפירושו של רש"י,
שקדושה היא פרישות מן הערווה והעבירה. אלא שיש לדייק בלשונו של רש"י: " מקום
שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה" – משמע שפרישות מן הערווה אינה גופא
קדושה, אלא היא תנאי מקדים המאפשר את הופעתה של הקדושה.
לאחר מכן מביא הרמב"ן את מדרש ההלכה
המפרש שקדושה היא נבדלות-פרישה. אם כן ניתן ליצור כעין דמיון: כשם שהקב"ה
נבדל ופרוש ועיקרו למעלה מכל רעיון, כך היו גם אתם – נבדלים ופרושים.
אבל ממה? מה בעצם הופך אותנו דומים
לקב"ה?
כמו תמיד את התשובה המעשית לשאלה זו,
אנו מוצאים בי"ד החזקה. אחד מספרי הי"ד החזקה הוא ספר 'קדושה'. למרבה
הפלא, ספר קדושה לא עוסק במקדש או בקרבנות, אף לא בענייני דבקות ורוחניות לסוגיה.
"ספר קדושה... הלכותיו שלוש, וזהו
סידורן: הלכות איסורי ביאה, הלכות מאכלות אסורות, הלכות שחיטה".
כל מקום שנאמר בתורה קדושה, מקוטלג
בי"ד תחת כותר זה. מעשית קדושה עוסקת ב"מה לא" – כלומר בפרישה,
מקשרי ערווה וממאכלי טרפה למיניהם.
אז איך הפרישות מובילה לקדושה?
התשובה בדברי הרמב"ם הבא (בית
הבחירה ו. טז):
"ולמה אני אומר במקדש וירושלים
קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא, ובקדושת שאר א"י לענין שביעית ומעשרות וכיוצא
בהן לא קדשה לעתיד לבוא? לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה, ושכינה אינה
בטלה, והרי הוא אומר 'והשמותי את מקדשיכם', ואמרו חכמים: אע"פ ששוממין,
בקדושתן הן עומדים. אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כבוש רבים,
וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכבוש, ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית..."
הפרישות האנושית, מגלה רובד נוסף, רובד
עליון שקיים לעולם, אף טרם הפרישה האנושית. אלא שקדושה זו, קדושת השכינה הנעלה
מכל, אינה מתגלה ואינה נוכחת, אלא דרך הקדושה המעשית של האדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
