ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חסידים מספרים כי פעם אחת אמר רבי משה מקוברין: כשאתה עובר על תלמי שדה, הרי אתה עולה ויורד מערוגה לערוגה. כך הוא הדרך בעבודת השם: פעם אתה עולה ופעם אתה יורד, פעם יתקפך יצר הרע ופעם תתקפנו אתה - ובלבד שתכה אתה את המכה האחרונה.
במשל זה עוסק ר' משה מקוברין באחד הנושאים שהעסיקו ביותר את החסידות, והוא העליות והמורדות בעבודת ה'. אדם השרוי באדישות רוחנית איננו מודע ואיננו חווה עליות ומורדות רוחניות. תנועה כתנועת החסידות, שחרתה על דגלה את העיסוק הרציני בעבודת ה' תוך העלאה של המתח הרוחני, הוצרכה לטפל בסוגיית הקטבים המנוגדים הנוצרים במהלך הבנייה של עבודת ה' האישית של החסיד.
המשל של ר' משה מקוברין מדבר על תנועה מנקודה אחת לנקודה אחרת, מצד אחד של השדה אל הצד השני. בדרך יש צורך לדלג מעל הערוגות. ראשית כל יש להדגיש כי העליות והמורדות הם תוצאה של הצורך בהתקדמות; כשאדם מעוניין להגיע ממקום למקום, ממצב למצב, הוא נאלץ להתמודד עם הקשיים שבדרך, אבל אל לו לשכוח כי הקשיים הללו הם צרות של עשירים. הרוצה לנוע צריך להתמודד.
ר' משה מקוברין בוחר בכוונה בדימוי של תלמי שדה. שדה חרוש ומסודר בערוגות יוצר אצלנו מידית את הדימוי של דבר חי, בונה, משהו שמביא תוצרת. הצועד על תלמים איננו מתמרמר על העובדה שיש ערוגות, משום שהוא יודע שהמשמעות של הערוגות הללו היא מזון, שפע וברכה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
73 - עזות דקדושה
74 - השדה אשר ברכו ה'
75 - בין גילוי והסתר
טען עוד
שדה חיינו יכול להיות שדה שטוח, אלא שאז הוא לא יניב את התנובה הרצויה. העליות והירידות בחיינו הן בסופו של דבר העיצוב הנכון והמבורך של שדה העשייה שלנו, עיצוב שיביא בסופו של דבר לתוצאות הרצויות.
בתוך השדה משווה ר' משה מקוברין את העליות למקום הערוגה עצמה, ואילו את הירידות לחפיר שבין שתי הערוגות. הערוגות הן המקום שבו צומחים גידולי השדה. החפיר נועד לנקז אליו את המים, שיזינו את הערוגה בימים שבהם לא ירד הגשם. אמור מעתה - תפקיד הערוגה הוא העשייה עצמה, ואילו תפקיד החפיר הוא הכנה וסיוע לעיקר העשייה.
כך הם פני הדברים גם ביחס לעליות ולמורדות בחיינו. בימים של עלייה אנו יוצרים, אנו פועלים, אנו מתקדמים. לעתים יש תחושה כי לימים של הירידה בחיינו אין שום משמעות; נראה לנו שאלו סתם ימים שעלינו לעבור בשלום, אבל איננו מייחסים להם חשיבות. אבל האמת היא שבדיוק כמו החפיר שבצד הערוגה, גם לימי הירידה שלנו יש חשיבות ומשמעות בתהליך הבנייה האישית שלנו.
יש ימים שבהם צריך לאגור כוחות, להפסיק את העשייה החיצונית כדי להתמקד בעשייה ובהתבוננות פנימית. יש ימים שבהם דווקא עצירת הפעילות היא הדבר הטוב והנכון. צריכים אנו להבין שהימים הללו הם חלק מן התהליך, ולא תקלה. יתר על כן, קרוב לוודאי שאלמלא הימים הללו תיפגע תנובתנו הרוחנית. לא נצליח לאסוף כוחות כדי לעלות שוב לגבהים שאנו כה רוצים להגיע אליהם.
סופה של הצעידה על תלמי השדה מגיע בסיומו של השדה. אז מציבים אנו רגל בטוחה על קרקע ישרה. אנו יוצאים מן החריץ האחרון אל הקרקע השטוחה. אמת נכון הדבר: ישנן התמודדויות, אבל המכה האחרונה צריכה שתהיה שלך. מביני דבר אומרים: "הפסד בקרב אבל נצח את המערכה". אסור להיבהל מתמורות בעבודת ה'. אסור להירתע בשל הנפילות. צריך להבין שמדובר בתהליך שלם, שבסופו מגיעה המכה האחרונה - והיא צריכה להיות שלך.
המכה האחרונה אמורה להיות פרי העשייה כולה. היא תכלול בתוכה את כל ההתמודדויות שהאדם עובר במשך ימי חייו, ותכריע את המערכה לטובתו של האדם.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
