ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי בימי צעירותו חי ר' משה לייב מסאסוב עם אשתו ובניו בדחקות גדולה. אחד משכניו, איש אמיד, הציע לפניו סכום כסף כדי שייסע אל היריד ויקנה סחורה, ויעסוק אחר-כך במסחר בעירו. נסע ר' משה לייב עם שאר הסוחרים אל היריד. כשבאו לשם הלכו כולם לעסקיהם, ואילו הוא הלך לבית המדרש ושהה שם כמה ששהה, וכשבא לכיכר השוק כבר היו הסוחרים מכינים עצמם לחזור הביתה. כשאמר להם שיש בדעתו לקנות סחורה מילאו פיהם צחוק, וכך נסע עמהם הביתה. על פתח ביתו קיבלוהו ילדיו בקריאות: "אבא, מה הבאת לנו?" מיד נפל מתעלף. כששבה נפשו אליו, בא אותו שכן אמיד להיוודע על מעשהו. ראה אותו בשברון רוחו ושאל: "מה היה לו, רבי? אבד לו הכסף? אל ייפול לבו, ברצון אתן לו עוד פעם". נאנח ר' משה לייב: "אדם כי יבוא הביתה וישאלוהו מה הבאת לנו, מה יענה?" "אם כן", אמר השכן, "הרי מוטב לו שיעסוק בבית". מאותו יום ואילך נתגלתה לעולם צדיקותו של ר' משה לייב.
התבנית שעל-פיה בנוי הסיפור שלנו היא תבנית ידועה. בדברי חז"ל נמצאות השוואות רבות בין מהלך חייו של אדם למהלך יומו. כך אמרו במסכת אבות: "היום קצר והמלאכה מרבה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק". בסיפור שלפנינו מקבלת גישה זו גם גוון חסידי.
הדבר ששבר את לבו של ר' משה לייב היה קריאתם של ילדיו: "אבא, מה הבאת לנו?" יסוד החסידות הוא ההכרה כי "לית אתר פנוי מיניה", כלומר שאין מקום פנוי מנוכחותו יתברך. נוכחותו של הבורא וממלאת את המציאות כולה ומעניקה משמעות אלוקית לכל המציאות. כל נברא, כל יצור, כל חי, כל מחשבה, כל הלך רוח, כל אמירה - כולם מלאים את נוכחותו של הבורא. עלינו רק להקשיב.
הבעל שם טוב נהג לומר כי הוא יכול לשבת במסיבת מרעים, הללו ידברו דברים בטלים ואילו הוא יעסוק באותה שעה בייחודים עליונים. השאלה היא לא מה נאמר, אלא מה האדם שומע. מי שמכיר את נוכחותו של הבורא, הממלאת את כל המציאות כולה, שומע את התביעה הרוחנית גם מצעקתם של ילדים. זה מה שקרה לר' משה לייב מסאסוב. כשעמד הוא על מפתן ביתו שמע את קול ה' הקורא אליו "מה הבאת לנו?"
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
62 - יין המשומר
63 - הסחורה של ר' משה לייב
64 - מַן מן השמים
טען עוד
לאחר שעמדנו על הממד החסידי העמוק שבסיפור, נפנה אל הסיפור עצמו ונעמוד על משלו ונמשלו. ר' משה לייב הוא האדם המקבל הלוואה על מנת שילך ויעסוק בסחורה, ויביא פרנסה לביתו. כל אדם מקבל אשראי בטרם יצא לדרך חייו; אשראי מבורא עולם. אשראי של חיים, אשראי של יכולות. על האדם לצאת לדרך חייו כשהוא שם אל לבו את המטרה העיקרית של חייו - לנצל את האשראי שניתן לו ולהביא את הרווחים הביתה. הוא צריך להגיע למצב שבו יוכל להשיב תשובה לשאלת "מה הבאת לנו".
הסוחרים הנוסעים עם ר' משה לייב יודעים את מנהגו של יריד החיים: על האדם לנצל את הזמן. הסוחרים מגיעים ליריד ומיד מתחילים במסחרם. הם יודעים שזמנו של היריד קצוב, ועם רדת החשכה לא ניתן יהיה עוד לסחור. אך ר' משה לייב אינו פונה למסחר כשהוא מגיע ליריד. הוא פונה אל בית המדרש. לכאורה יש כאן מעשה של קדושה, אלא שבהקשר של המשל והנמשל, לפנינו התרשלות בעבודה. הסוחר בא ליריד כדי לעסוק במסחר. האדם בא לעולם כדי לעסוק בתורה ובמצוות. מה יענה מי שבא למקום בשל מטרה מסוימת, הזניח את המטרה ועסק בדבר אחר?
את פניו של ר' משה לייב מקבלים ילדיו. בקריאתם "אבא, מה הבאת לנו?" כאמור, שומע ר' משה לייב בקולם את קול התביעה האלקית מן האדם "מה הבאת לנו".
חז"ל מלמדים אותנו כי מיום שחרב בית המקדש ניטלה הנבואה וניתנה לקטנים. הפתגם העממי אומר: "שוטים וקטנים אומרים את האמת". הקטנים אינם מתחשבנים. הם עדיין מביעים בצורה טבעית את אשר על לבם, את הקול הטבעי המפעם בהם. זהו מנהגם של קטנים בשעה שאביהם חוזר מן היריד. יש כאן תביעה טבעית ופשוטה שכל-כך הרבה געגועים ואהבה מזוגים בה.
כששומע ר' משה לייב את הקריאה הזו, מהדהדת באוזניו הקריאה הטבעית הקוראת בלבו של כל אדם, הקריאה אל השלמות, הקריאה לניצול הזמן, הקריאה לשימוש נכון באשראי שניתן לכל אחד ואחד.
ר' משה לייב איננו נוסע עוד אל היריד. את חכמת היריד כבר למד. מכאן ואילך יקדיש את חייו למטרת מסחרו, ל'מסחר' שאליו נועד, להיות רבי לחסידים. זהו המסחר שהוטל עליו, וזוהי התשובה שאותה יצטרך להשיב כשישאלו אותו במרום "מה הבאת לנו".
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
