ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חסידים מספרים כי פעם אחת אמר רבי משה מקוברין: כשאתה עובר על תלמי שדה, הרי אתה עולה ויורד מערוגה לערוגה. כך הוא הדרך בעבודת השם: פעם אתה עולה ופעם אתה יורד, פעם יתקפך יצר הרע ופעם תתקפנו אתה - ובלבד שתכה אתה את המכה האחרונה.
במשל זה עוסק ר' משה מקוברין באחד הנושאים שהעסיקו ביותר את החסידות, והוא העליות והמורדות בעבודת ה'. אדם השרוי באדישות רוחנית איננו מודע ואיננו חווה עליות ומורדות רוחניות. תנועה כתנועת החסידות, שחרתה על דגלה את העיסוק הרציני בעבודת ה' תוך העלאה של המתח הרוחני, הוצרכה לטפל בסוגיית הקטבים המנוגדים הנוצרים במהלך הבנייה של עבודת ה' האישית של החסיד.
המשל של ר' משה מקוברין מדבר על תנועה מנקודה אחת לנקודה אחרת, מצד אחד של השדה אל הצד השני. בדרך יש צורך לדלג מעל הערוגות. ראשית כל יש להדגיש כי העליות והמורדות הם תוצאה של הצורך בהתקדמות; כשאדם מעוניין להגיע ממקום למקום, ממצב למצב, הוא נאלץ להתמודד עם הקשיים שבדרך, אבל אל לו לשכוח כי הקשיים הללו הם צרות של עשירים. הרוצה לנוע צריך להתמודד.
ר' משה מקוברין בוחר בכוונה בדימוי של תלמי שדה. שדה חרוש ומסודר בערוגות יוצר אצלנו מידית את הדימוי של דבר חי, בונה, משהו שמביא תוצרת. הצועד על תלמים איננו מתמרמר על העובדה שיש ערוגות, משום שהוא יודע שהמשמעות של הערוגות הללו היא מזון, שפע וברכה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
73 - עזות דקדושה
74 - השדה אשר ברכו ה'
75 - בין גילוי והסתר
טען עוד
שדה חיינו יכול להיות שדה שטוח, אלא שאז הוא לא יניב את התנובה הרצויה. העליות והירידות בחיינו הן בסופו של דבר העיצוב הנכון והמבורך של שדה העשייה שלנו, עיצוב שיביא בסופו של דבר לתוצאות הרצויות.
בתוך השדה משווה ר' משה מקוברין את העליות למקום הערוגה עצמה, ואילו את הירידות לחפיר שבין שתי הערוגות. הערוגות הן המקום שבו צומחים גידולי השדה. החפיר נועד לנקז אליו את המים, שיזינו את הערוגה בימים שבהם לא ירד הגשם. אמור מעתה - תפקיד הערוגה הוא העשייה עצמה, ואילו תפקיד החפיר הוא הכנה וסיוע לעיקר העשייה.
כך הם פני הדברים גם ביחס לעליות ולמורדות בחיינו. בימים של עלייה אנו יוצרים, אנו פועלים, אנו מתקדמים. לעתים יש תחושה כי לימים של הירידה בחיינו אין שום משמעות; נראה לנו שאלו סתם ימים שעלינו לעבור בשלום, אבל איננו מייחסים להם חשיבות. אבל האמת היא שבדיוק כמו החפיר שבצד הערוגה, גם לימי הירידה שלנו יש חשיבות ומשמעות בתהליך הבנייה האישית שלנו.
יש ימים שבהם צריך לאגור כוחות, להפסיק את העשייה החיצונית כדי להתמקד בעשייה ובהתבוננות פנימית. יש ימים שבהם דווקא עצירת הפעילות היא הדבר הטוב והנכון. צריכים אנו להבין שהימים הללו הם חלק מן התהליך, ולא תקלה. יתר על כן, קרוב לוודאי שאלמלא הימים הללו תיפגע תנובתנו הרוחנית. לא נצליח לאסוף כוחות כדי לעלות שוב לגבהים שאנו כה רוצים להגיע אליהם.
סופה של הצעידה על תלמי השדה מגיע בסיומו של השדה. אז מציבים אנו רגל בטוחה על קרקע ישרה. אנו יוצאים מן החריץ האחרון אל הקרקע השטוחה. אמת נכון הדבר: ישנן התמודדויות, אבל המכה האחרונה צריכה שתהיה שלך. מביני דבר אומרים: "הפסד בקרב אבל נצח את המערכה". אסור להיבהל מתמורות בעבודת ה'. אסור להירתע בשל הנפילות. צריך להבין שמדובר בתהליך שלם, שבסופו מגיעה המכה האחרונה - והיא צריכה להיות שלך.
המכה האחרונה אמורה להיות פרי העשייה כולה. היא תכלול בתוכה את כל ההתמודדויות שהאדם עובר במשך ימי חייו, ותכריע את המערכה לטובתו של האדם.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
