ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
איטה בת משה יהודה ואפרים בן יואל צור הי"ד
חסידים מספרים כי אל רבי יששכר מוולבורז בא מת שר' יששכר הכיר אותו לפנים כאיש נכבד, אלא שנסתלק מכבר לבית עולמו. כשבא אותו המת לר' יששכר ביקש ממנו עזרה, שכן אשתו מתה לפני זמן מה והריהו זקוק לכסף כדי לשאת אישה אחרת. שאל אותו הצדיק: "וכי אינך יודע שאינך עוד בחיים, אלא אתה משוטט בעולם התוהו?" כשהלה לא רצה להאמין, הרים הרבי את כנפי מעילו של המת והראה לו שהוא לבוש בתכריכים. כשהסתלק אותו המת, שאל בנו של ר' יששכר את אביו: אם כך, שמא שרוי גם אני בעולם התוהו? השיב לו אביו: אם יודעים שיש עולם תוהו, אין שרויים בתוכו.
לסיפור שלנו שני מישורים: הראשון הוא המישור הפשוט. לפנינו אדם שמת משכבר, אולם הוא חושב שעדיין הוא חי, והוא מחפש עזרה כספית כדי שיוכל לשאת אישה. הרצון בנישואין הוא בעצם הביטוי החזק ביותר של הרצון להיות קשור. קשר הנישואין עם אישה, בשר ודם, עשוי להעניק משמעות לחיבור של המת אל עולם החיים. המת מנסה בעצם לעגן את עצמו לעולם מציאותי שהוא כבר איננו שיך אליו כלל.
הצדיק מנסה לשים את המת במקום. הוא מסביר לו כי בעצם אין הוא כבר בחיים. תחושת החיים שיש לו היא מזויפת. כראיה לאמיתות דבריו הוא חושף בפניו את התכריכים שהמת לבוש בהם. המת רואה, וככל הנראה מבין ומסתלק.
אבל כאן מתחיל הרובד השני של הסיפור: הרבי מסביר למת כי הוא בעצם מת, אלא שהוא משוטט בעולם התוהו. ברובד השני של הסיפור הופך עולם התוהו להיות הנושא המטריד את הרבי ואת בנו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
77 - תיקון המחשבה
78 - נשמה של תוהו
79 - שריפה בעיירה
טען עוד
המת הבא אל ר' יששכר אינו בהכרח מת ממש; הוא דמות מעולם התוהו, שעולמה הפנימי התרוקן משכבר. הוא איבד את העוגנים שלו למציאות. הדמות הזו מבקשת עזרה של אחיזה במציאות, של נישואין לאישה. אבל האמת היא שהנישואין לא יעשו כלום אם האדם עצמו מבפנים ריק, חייו אינם בעלי משמעות, אין לו שאיפות והוא מנותק.
ר' יששכר מסביר למת הזה שהבעיה האמיתית שלו היא הריקנות הפנימית. הוא עד כדי כך ריק וחסר כל נקודת יחס שהוא אינו מרגיש בכך. נדמה לו שהוא עדיין חי, אין לו כלי ביקורת ביחס לעצמו. יש צורך להראות לו את התכריכים כדי להוכיח לו שאיננו מחובר למציאות.
כשרואה בנו של ר' יששכר את המת ואת מצבו, הוא מתחיל לחשוש שמא גם הוא נמצא באותה נקודה, אלא שהוא אינו חש בכך, כמו המת. תשובתו של אביו היא שמחזירה לו את הביטחון במצבו: מי שיודע שיש תוהו, אינו מגיע לשם. כל בניינו של עולם מושתת על הניגוד שבין תוהו לבין בוהו. הריק וההעדר רק מדגישים את משמעות היש והבניין.
אדם היודע שיש תוהו, המבין את משמעותו של התוהו, יודע שהתוהו עלול להיות בנפשו, אבל דווקא מכוח החשש מפניו הוא מתמסר לעשייה של בניין ושל משמעות. היכולת לחוש את החידלון ואי המעש, היא שמעניקה לאדם את היכולת גם לחוש את הסיפוק שבבניין וביצירה. מי שיודע שיש עולם תוהו - אינו שרוי בתוכו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
