ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
קדיש וקדושה, ברכו וחזרת הש"ץ, ברכת כהנים יג' מידות וקריאת התורה, הם דברים שבקדושה שלא נאמרים בפחות מעשרה אנשים 1 . להלן נדון בכמה שאלות מרכזיות הנוגעות לחיוב במנין.
האם מספיק עשרה כלשהם או צריך עשרה שלא התפללו?
קדיש, ברכו וקדושה - לדעת השו"ע אפילו אם כולם התפללו ביחיד, אם התאספו אח"כ יחד, יכולים להשלים קדיש ברכו ברכה ראשונה של יוצר אור וקדושה. אך אין המנהג כדברי השו"ע אלא אם מתאספים ישלימו קדיש וברכו בלבד, וכשיש לפחות אחד שלא התפלל אומר קדיש ברכו וקדושה 2 .
חזרת הש"ץ- חז"ל תיקנו שכשציבור מתפללים, לאחר שסיימו הציבור תפילתם יחזור ש"צ על התפילה 3 .
כשיש שישה מתפללים בלחש ותוספת ארבעה נוספים שכבר התפללו הרי הם ציבור גמור ויכולים לחזור חזרת הש"ץ 4 .שש
ברכת כהנים- תקנו חכמים לברך ברכת כהנים לאחר ברכת רצה כשם שבבית המקדש הכהנים היו
מברכים את העם לאחר עבודת הקרבנות.
יש לברר האם ברכת כהנים יכולה להתבצע דוקא במסגרת חזרת הש"ץ או גם באופן שהציבור לא אומר חזרת הש"ץ יכולים הכהנים לברך ברכת כהנים?
בשו"ת הר צבי 5 מוכיח שברכת כהנים לא תלויה בחזרת הש"ץ לכן כשמוותרים על חזרת הש"ץ בתפילת שחרית כדאי שהכהנים יטלו את ידיהם לפני התפילה ויעמדו להתפלל במקום בו הם נושאים כפים וכשיגיע החזן לברכת רצה יתחיל שוב להתפלל בקול ויברכו הכהנים את ישראל לאחר סיום ברכת מודים 6 .
קדיש תתקבל - ראה להלן לגבי תפילת ערבית.
קריאת התורה – מותר לקרוא בתורה בברכות כשיש רוב מהציבור שלא שמעו קריאת התורה 7 .
תפילת ערבית
אם יש אחד שעדיין לא התפלל ערבית ויש עימו תשעה נוספים יכול לומר ברכו וקדיש שלפני תפילת עמידה 8 ובכף החיים כתב 9 שיאמר גם קדיש תתקבל. ויש מקומות שנוהגים לומר קדיש תתקבל רק בשלושה או שישה שלא התפללו 10 .
האם צריך עשרה עונים או מספיק שיהיו עשרה?
כתב הבא"ח 11 : "חרש המדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר הרי הן כפקחים ומצטרפים לכל דבר שבקדושה אף על פי שאין עונין עמהם ואפילו יש שלוש וארבע מאלו כל שיש רוב עונים מצטרפים חוץ מן החזרה של תפילת שמונה עשרה דבעינן תשעה שומעין חזרת הש"ץ ועונים אמן" אמנם דעת הרבה הפוסקים שגם לחזרת הש"ץ מספיק רוב עונים ובשעת הדחק אפשר להקל כדעתם 12 .
מתי תפילה נחשבת לתפילה בציבור?
כתב הרמב"ם 13 : וכיצד היא תפילת הציבור- יהיה אחד מתפלל בקול רם, והכול שומעין. ואין עושין כן בפחות מעשרה גדולים ובני חורין, ושליח ציבור אחד מהן. ואפילו היו מקצתן כבר התפללו, ויצאו ידי חובתן-משלימין בהן עשרה: והוא, שיהיו רוב העשרה לא התפללו.
מפורש בדברי הרמב"ם שרוב מנין מועיל. אלא שנחלקו האחרונים האם כוונת הרמב"ם שרוב מנין ממש נחשב תפילה בציבור או שרוב מנין מאפשר לחזור חזרת הש"ץ אך אין הוא נחשב תפילה בציבור.
בשו"ע הרב כתב 14 : אעפ"י שאפילו יחיד שהתפלל כבר בפני עצמו אלא שלא שמע קדושה יכול לירד לפני התיבה ולחזור ולהתפלל כל התפלה בשביל הקדושה מכל מקום אם לא התפלל עדיין אין לו להתפלל בלחש תחלה אלא א"כ יש ששה שהם רוב מנין שלא התפללו עדיין שאז הם כמו צבור גמור ומתפללים בלחש תחלה ואח"כ חוזר אחד מהם התפלה בקול רם...
משמע מדברי שו"ע הרב שתפילה ברוב מנין שלא התפלל נחשבת תפילה בציבור ולכאורה כן הוא פשט דברי הרמב"ם שכתב כיצד היא תפילת הציבור ובתשובה לשאלה זו כתב שיהיה רוב מנין.
לעומתו כתב המ"ב 15 "ועיקר תפילה בציבור הוא תפילת יח דהיינו שיתפללו עשרה אנשים שהם גדולים ביחד... משמע מדבריו שצריכים עשרה אנשים שיתפללו ממש". 16 וכך נוקטים להלכה האגרות משה (או"ח סימן כח) והרב אויערבך זצ"ל (הליכות שלמה הלכות תפילה עמ' סג).
בילקו"י (על סימן צ' סעיף ט) סיכם שבמקום צורך אפשר להקל כסוברים שרוב מנין נחשב תפילה בציבור.
^ 1.סימן נה א, קכד ד, קכח א, קמג א. לגבי יג מידות ראה בא"ח פרשת כי תשא הלכה ט.
^ 2.סימן סט מ"ב ס"ק א ובהערות איש מצליח הערה 2.
^ 3.סימן קכד מ"ב ס"ק יב.
^ 4.סימן סט מ"ב ס"ק ח.
^ 5.ח"א סימן סא.
^ 6.כך פסק הרב מלמד בפניני הלכה תפילה עמ' 285. בילקו"י תפילה כרך ב עמ' רכג הביא בשם הפרישה (מח) שסובר שברכת כהנים תלויה בחזרה ופסק לחוש לדעתו ולא לומר נ"כ ללא חזרה ושב ואל תעשה עדיף. אך לענ"ד אין להוכיח משם שדעת הפרישה שנ"כ תלויה בחזרה ולמעשה ראוי לנהוג כפסק שו"ת הר צבי.
^ 7.סימן קמג בביה"ל הראשון. כף החיים מצריך שבעה אנשים שלא שמעו קריאת התורה וביבי"א (ח יד) פסק שמספיק שישה.
^ 8.סימן סט מ"ב ס"ק ו.
^ 9.סימן נו אות לז.
^ 10.הערות איש מצליח סימן סט הערה 3.
^ 11.פרשת ויחי הלכה ו וראה עוד שו"ע סימן נה סע' ו ובמ"ב ס"ק לב.
^ 12.סיכום יפה בענין זה בפניני הלכה עמוד 29.
^ 13.הלכות תפילה ח ד.
^ 14.סימן סט סעיף ה.
^ 15.סימן צ ס"ק כח
^ 16.לענ"ד מתוך הקשר הדברים במ"ב אפשר לומר שם שאינו דן בשאלה האם צריך דוקא עשרה שלא התפללו או די ברוב לכן לא פירט מה הדין ברוב, יעו"ש, ואדרבה מדבריו בסימן סט ס"ק ח ניתן להוכיח אולי כשו"ע הרב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
