ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
במקומות רבים מרן הראי"ה זצ"ל מדבר בשבח החופש ועד כמה הוא הכרחי להשתלמות ושלמות האדם. הנה כמה ציטוטים (חלקיים) מדבריו:
"הנשמה החפשית דוקא היא היוצרת".
"צריך לתן חופש גמור לנטיה הרוחנית שבנשמה שתתפשט ותתרחב בכל כחותיה. לפי רוב פעולותיה החפשיות יאומץ חילה ותגלה נפלאות הדרה גבורת קדשה על החיים ועל כל המעשים והמחשבות".
"הרצון החופשי המואר מהשכל העליון, הוא התמצית של ההויה".
"כל רצון חפשי סופו לטוב, וכל הכרח סופו לרע".
"לעומת השקדנים מחמירי ההתמדה, מוכרח שיימצא כח שיראה איך מגלים את האור החפשי הפנימי, בטיול ובמנוחה, בהרחבת הדעת שהנשמה מתרוממת על ידה".
מהו חופש? אדם חופשי הוא לא אדם שאין לו גבולות, שהרי כל אדם מעצם היותו אדם חייב שיהיו לו גבולות כדי להתקיים. אדם חייב להימנע ממעשים מסוימים המאבדים את גופו, אדם מאמץ לעצמו קוד מוסרי למרות שבכך הוא מונע מעצמו חוויות שהוא חפץ בהם. אם כן, אם נאמר שהגבולות הופכים אותו לאדם לא חופשי, הרי שאין אדם חופשי. ואע"פ שיכולים להיות גבולות מצמצמים יותר או פחות, נוקשים יותר או פחות, מכל מקום, אם חופש הוא חיים ללא גבולות, הרי שבאופן מהותי אין אדם חופשי.
אם כן מהו חופש? מיהו אדם חופשי?
חופשי הוא אדם שהוא חופשי בתוך הגבולות שהוא חי בהם. זו לא קלישאה, זו אמת צרופה.
אדם חופשי, הוא אדם שלאחר שהציב את הגבולות בהם הוא חי, מכאן והלאה, בתוך הגבולות שלו, הוא חי חיים מלאים, הוא חי חיים בחווית "יש" ולא בחווית "אין", כלומר הוא עסוק וזוכר את מה שיש לו ולא את מה שאין לו. אדם חופשי הוא אדם שבחייו הוא משוחרר מתחושת אשמה, עצבות, ריצוי או פחד, נשמתו מאירה בקרבו ללא עכבות, אדם כזה הוא אדם חופשי באמת.
מאידך, פעמים רבות נראה אדם שפורץ כל גבול, ונראה חופשי, אך אדרבה הצורך שלו לפרוץ גבולות נועד לחפות על חוויה פנימית של צמצום וחוסר חופש, עמוק בנפשו הוא אדם מרצה שחווה אשמה ופחד, ובמקום לשחרר את עולמו הפנימי, הוא מוצא את החופש בפריצת הגבולות. כלומר הוא חי בחוויה פנימית עמוקה חסומה, והדרך שלו לבטא חופש היא פריצת גבולות.
משל למה הדבר דומה, קבוצת אנשים נמצאים על גג בנין גבוה, הגג מגודר בגדר גבוהה על מנת לאפשר לכולם לרקוד על הגג בחופשיות ללא חשש שיפלו. האנשים החופשיים ירקדו על הגג ריקודים סוערים בשמחה ואהבה, הגדר שומרת עליהם שלא יפלו, והם יכולים לרקוד ולשכוח את עצמם. ואילו אדם שמסיבות שונות לא שלם עם עצמו, אדם שמרגיש לא נעים מחבריו, אדם כזה מתבייש לרקוד, ולא שלם בכלל עם ההימצאות שלו על הגג. הוא מקנא באחרים שנמצאים במקום אחר ועסוק במה שאין לו וכו'. אם לאדם זה אין מודעות פנימית עמוקה, הוא ירגיש כלוא בגלל הגבולות שהוא נמצא בתוכם אבל האמת היא שהוא לא חופשי מבפנים.
לסיכום אנו אומרים לכל אחד ואחת מאיתנו:
חפש את החופש בליבך פנימה. השתחרר מכבלים של ריצוי אשמה או בושה ונשמתך תאיר בחופשיות.
אל תברח למצוא את החופש בפריצת הגבולות, כי שם לא תמצא את החופש המיוחל.
הגבולות הם חלק מעצם היותך אדם, החופש האמיתי והמשחרר הוא בליבך פנימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
