ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
תשובה: הרב קוק זצ"ל מבאר שאלה זו בדרשות על התשובה, היסוד שהוא מלמדנו מבאר שאלות נוספות, בטרם נענה על השאלה, נוסיף לה עוד שתי שאלות שהרב בעצמו שואל-
1: כתוב בנביא (הושע יד ו) "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון." מה הכוונה שה' יהיה כטל לישראל? ומדוע כטל ולא כגשם?
2: במשנה במסכת יומא כתוב: אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים, שנאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם", ואומר (ירמיה יד ח, יז יג) "מקוה ישראל ד', מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל". מה פשר הכפילות לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם? שאלה נוספת, הפסוק אומר שה' הוא מקווה ישראל, פשט הפסוק הוא שבני ישראל מפנים תקותם לה', כיצד הגיעה המשמעות של מקווה? הרי זהו דרש רחוק?
התשובה לכל השאלות טמונה ביסוד הבא: עשרת ימי תשובה הם ימי חסד ורצון מאת ה', אלו הם ימים שהתשובה מתקבלת בהם ביותר ועליהם נאמר דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב (רמב"ם הלכות תשובה פ"ב ה"ו), ודוקא בגלל מעלתם של ימים אלו, בגלל היכולת והיתרון לעשות בהם תשובה, בגלל שהקב"ה מושך בהם את האדם לתשובה, אם האדם מתעלם מקרבה זו, אם האדם דוחה את הרהורי התשובה שה' נוטע בקרבו, הוא חלילה ממשיך עליו את מידת הדין. החסד הגדול המושפע בימים אלו הוא גורם גם למידת הדין להתעורר.
הרב מלמד אותנו שתהליך של תיקון ותשובה מתחיל מהתעוררות מלמעלה שהקב"ה מעורר את האדם, ולאחר מכן האדם ממשיך את אותה התעוררות ומישם אותה בחייו. בימי התשובה, ההתעוררות מלמעלה היא משמעותית מאד ולכן ההתעלמות של האדם ממנה חמורה יותר.
יסוד זה עונה גם על השאלות ששאלנו-
1: הנביא אומר "אהיה כטל לישראל". הטל בא מלמעלה, כמו ההתעוררות הראשונית לתשובה שבאה מלמעלה, הטל מועיל לעולם ולהצמחת הפירות, אך מאידך, ללא גשם הפרי לא צומח, כלומר ללא מימוש מעשי, אין פירות, ללא עבודת האדם אין פירות.
2: המשנה ביומא נוקטת לשון כפולה, אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים, ומי מטהר אתכם, כלומר הקב"ה מטהר אתכם בכך ששולח התעוררות תשובה, אך אתם מיטהרים בעצמיכם ובמאמץ שלכם. וכמו שאומר הפסוק וזרקתי עליכם מים טהורים, וטהרתם. כלומר הקב"ה מערה עלינו רוח טובה- זריקת מים, ואנחנו עושים בעצמינו את פעולת הטהרה, וטהרתם.
כמו כן, תקווה היא ביטוי למצב בו אדם מצפה שיקרה משהו בעתיד לאחר שהוא עשה את תפקידו והתאמץ עבורו, למשל הנביא מתאר אדם שהתאמץ לעבוד בכרם ענבים, טיפל בשדה ובעצים, "ויקו לעשות ענבים ויעש באושים". כלומר לאחר כל המאמץ שלו, קיווה שהכרם יניב פירות טובים. כך עבודת התשובה משולבת ממאמץ של האדם וסיוע מאת ה'.
גם מקווה הוא מקום טבילה המשלב מרכיב של מעשי ידי אדם ומעשי ידי ה'. לעומת מעיין שהוא כולו מעשה ידי ה', ובור שהוא כולו מעשי ידי אדם, מקווה כשר הוא כזה שיש בו את שני המרכיבים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
